עם מסמך או בלעדיו, אם זה נראה כמו ברווז, הולך כמו ברווז ועושה קולות של ברווז - זה ברווז... בעובדה, ניתן להצביע על יכולת מוכחת של השותפות: משטרה פרקליטות, להיפטר מפוליטיקאים ומבעלי תפקיד שעלולים לסכן אותם, על ידי תזמון חקירות ברגעים קריטיים: על המקרים הללו ניתן למנות את סיכול מינויו של הנשיא כיום, ראובן ריבלין לשר המשפטים; של רפאל איתן לשר לביטחון הפנים; של יעקב נאמן לשר המשפטים; של גל הירש כמפכ"ל; ועוד. היה זה הנשיא, ראובן ריבלין, שכינה את השותפות הזו "כנופיית שלטון החוק"...
קראתי בתדהמה את מאמרו של אלון חכמון בעיתון 'מעריב' מאתמול תחת הכותרת "מפכ"ל המשטרה מציג: כך נמנע מראשי הרשויות לעבור על החוק". האם כולם עוברי חוק? התשובה היא חד משמעית לא! יתרה מכך, האם המצב במשטרה טוב יותר? בעבר, ובעיקר בשנים האחרונות אנחנו עדים , לצערי, לתופעות שחיתות של אנשי משטרה מהרמה הבכירה ביותר ועד לשוטרי השטח. על מי אנו מתנשאים, ולמה? מה זכותנו להדביק סטיגמה על אחרים?
המנגנון המשטרתי הוא היישות הארגונית, שיש לה רצון משלה, ויכולת להשיג את מטרותיה. היא מחברת את אנשי הארגון דרך התרבות הארגונית, וכמו נמלים בקן, הם פועלים (כמעט) כאיש אחד למען הבטחת המטרות הללו.
כמו השד בסיפור אלדין, המנגנון עומד תמיד לרשותם של בעלי העוצמה בארגון, ופועל למען שימור כוחם.
בעיני המנגנון, רוני אלשיך הוא "פולש זר" למשטרה למשטרה, שיש לנטרלו, לדאוג שלא יבצע שינוי, ולצרוב בתודעה הציבורית ובתודעת מקבלי ההחלטות, לשנים רבות, את העובדה שהצנחת מפקדים למשטרה נדונה לכישלון…
את פרק הזמן הראשוני, הקריטי, להצלחת כהונתו, הצליח אלשיך להעביר בהצלחה חלקית מאוד. עתה, עבר זמן הפעולות הפיקודיות הישירות. בתום הסיבוב הזה מצטייר אלשיך כצד החלש, וכדרכם של חלשים, כדי לזכות במערכה האחרונה הוא יזדקק לעורמה ולתחבולה. את הכלי הזה הוא מכיר היטב בתקופת שירותו בשב"כ....
מה שקורה במשטרה הוא ריאליטי משובח של שינוי. על פי המודל המפורסמים ביותר לעריכת שינוי בארגון של ג'ון קוטר, כדי שתכנית כזו תצליח, נדרשת תוכנית פעולה בת שמונה שלבים: ביניהם, תחושה של דחיפות, יצירת קואליציה, תשבוחות להישגים, הסרת התנגדויות ומיסוד מנגנונים. אף אחד מהסעיפים הללו איננו מתקיים בתוך המשטרה. ולכן, הניסיון לעשות שינוי בתרבות הארגונית של המשטרה דרך מינוי המפכ"ל נדון לכישלון.
[מקור התמונה] במהלך כנס לשכת עורכי הדין באילת התייחס המפכ"ל, רב ניצב רוני אלשיך, לתרבות ההדלפות במשטרה: "המשטרה הכריזה רק על נושא אחד טבו, שהוא הדלפות מחקירה (זילברשטיין, 2016). הוא צודק. כי ביתר התחומים ההדלפות חוגגות; וטוב שכך… דווקא ההדלפות מציפות את אותם נגעים, שבהם לוקה המשטרה. קרא למשל, אדוני המפכ"ל את כתבתו של יניב קובוביץ ב'הארץ' (2016),…
פרק הגון למד המפכ"ל, רוני אלשייך, בהלכות עוצמה. הוא התכוון לטוב. לשנות את התרבות הארגונית, האיומה הזאת, של המשטרה. לשם כך הובא אליה. אבל, הקטע הזה - עם המכתבים האנונימיים - יצא לו רע בעיתוי ובמקום. זה התלבש לו בהקשר של הטרדות מיניות... הוא דרך על היבלת הלא נכונה ופתח תיבת פנדורה, שלא תיסגר זמן רב... מרגע שהחברות הלובי הנשי נעצו בו שיניים, הן לא תנחנה לו, מן הסתם, עד סוף הקריירה.
כל הסיפור הוא סערה בכוס מים. הרי כל חשד לפלילים מטופל, וכל מכתב היה מגיע למח"ש, ולו כדי לשלול עבירה פלילית. בסערת הלא כלום הזאת, אבדו הדברים הכל כך חשובים שאמר על התרבות המשטרתית, ועלך הפוליטיקה הארגונית האובססיבית, רוויית היצרים שלה. פתאום, זה כבר לא מעניין אף אחד...
מה אמור לעשות קברניט שקיבל ארגון שהידרדר לכאוס? לייצב אותו כמובן; כיצד אמור קברניט ל'תקן' ארגון 'מקולקל', שהבעיה מס' אחת שלו היא תרבותו הארגונית? להחליש את הכוח המניע שלה. על יצא המפכ"ל אלשייך נגד המכתבים האנונימיים; אבל, איזה סיכוי יש לו?
הנה זה הגיע, וכמו תמיד, האסימון נופל באיחור. דור שלם של קציני משטרה – בדרגות ניצב משנה ותת ניצב – מבין פתאום שלא יקודם. כל ה'מגיע לי' על פי 'קוד הנאמנות' המשטרתי בטל ומבוטל. הם נדרשים לעשות 'תפקיד רוחב', על מנת לבחון את התאמתם לתרבות המתעצבת. חלקם מבין, מחריש ומשתף פעולה. חלקם נפגע, ו/או בחישוב של…
הרעיון לכתיבת המאמר היה של ניצב בגמלאות שמעון לוי, והוא מוקדש לו, בהערכה רבה! עם כניסתו של רב ניצב רוני אלשייך לתפקידו כמפקח הכללי של משטרת ישראל, בתחילת דצמבר 2015, הוא הורה למסד בדיקות פוליגרף לקציני משטרה (נוסבאום, 2015). מה יקרה במשטרת ישראל בעידן הפוליגרף? המאמר הזה מחולק לשני חלקים. החלק הראשון עוסק בהסבר על הכלי ומגבלותיו. החלק השני…
