גם אדם שנחשב נחות - מצורע בתיאור המקראי, שהוא נטול מעמד חברתי, בגלל מצבו הכלכלי או האישי, שהם כאמור, בני דמותה של הצרעת המקראית בימינו - אין הדבר פוסל אותו מלהשמיע את דבריו מחד גיסא, ואין לנו לדחות את דבריו על הסף מפאת מעמדו, מאידך גיסא.

צרעת היא אחת המחלות המעניינות ביותר מנקודת מבט היסטורית, ונטלה חלק משמעותי בתולדות האדם, העסיקה רבות את דמיונו ובאה לידי ביטוי רב באמנות. המילה "צרעת" ו"מצורע" מרתיעה רבים עד עצם היום הזה. להלן כל המאמרים שפורסמו בסוגיה זו, באתר 'ייצור ידע' 

בפרשת נשא מפורטים מספר מקרים בהם קבוצת אנשים מסוימת צריכה לעזוב זמנית את המחנה, ללמדנו כי המציאות מורכבת, וכי בכל שלם יש מגרעות.

כל הסיפורים שקשורים בצרעת בספרי התנ"ך, קשורים כך או אחרת לאי הכרה בסמכות בין אם המדובר בסמכות אלוהית, ובין אם המדובר בסמכות שלטונית. כל מי שניסה לערער על סמכות זו לקה בצרעת, ברגע שאותם אנשים הכירו בטעותם הם נרפאו ממחלתם, פרט לגיחזי...

המושג "נגעי הבתים" מתאר סוג של צרעת, שחלה בעצמים דוממים. לפי פרשנות אחת, יש ב"נגעי הבתים" טביעת אצבע אלוהית שהיא מעל הטבע. במקורות אחרים מבוארת התופעה כמשל. אם חלילה נידרדר למצבי התעלמות מהחלש, יופיעו נגעים בבית, שאם הוא לא יתוקנו, הם יאיימו על קיומה של החברה כולה.

הצרעת הינה חסם אולי אחרון בכדי למנוע מן האדם הפרטי הקהילה והעם לגלוש לכאוס חברתי מוחלט. ברגע שהצרעת מופיעה, יש מיד לפנות לרשות הראויה (הכהן בזמן המקרא), והוא אשר צריך להדריך את הפרט ואת הכלל כך שהכאוס לא יגיע או לא יחמיר. לכן, בדרך כלל המצורע מבודד מהחברה...