פער הרלוונטיות של העיסוק במנהיגות

זהו הפרק השלישי בסדרה 'הכל על מנהיגות'. הוא עוסק בהשלכות החמקמקות של מושג זה. בפרק זה נראה כי קיים פער רלוונטיות בין המידע על מנהיגות (ותחומים רבים נוספים בתורת הניהול) - המצוי בספרות ה'מקצועית' - לבין מה שמתרחש בפועל בארגונים...

יחזקאלי ואונגר משיח: חשוב לטפח 'סוכני שינוי'!

'סוכני שינוי' (key influencers או change agents) הם העובדים העוצמתיים, שיכולים להניע את חבריהם לעבודה להיות שותפים בשינויים שההנהלה מכניסה, או לחלופין, להתנגד אליהם. עובדים אלה מנהיגים, בדרך כלל - באופן בלתי פורמלי - קליקות של עובדים, או משמשים 'מתווכים' בין קליקות כאלה. דרך 'סוכני השינוי' ניתן להגיע בממוצע - ולהשפיע ישירות - על 85% מהעובדים...

שרית אונגר-משיח: אסטרטגיה של קליקות בכיתת לימוד

נדמה לנו שהפוליטיקה הארגונית היא נחלתם של ארגונים בוגרים, אולם אותם תהליכים שאנחנו מזהים בהם, ניתנים לאיתור גם בכיתת לימוד בבית הספר. קליקה (Clique) היא הביטוי הרשתי של הפוליטיקה הארגונית: התארגנויות מקומיות שמטרתן לאחד עוצמה כנגד יריבים. משמע, מה שמנחה את התנהגותן של הקליקות הוא מאבק העוצמה בארגון. המקרה הלימודי שלפנינו מתאר התנהגות אסטרטגית של קליקות בכיתת לימוד, לאור שינוי מאזן העוצמה בה.

איזה אגף צריך להיות הדומיננטי ביותר במשטרה?

מתוך הבנת ייעוד המשטרה ותפקידיה, ומתוח אבחון האופן שבו היא בנויה בשטח, ניתן לקבוע, ללא ספק, שעל מנת שהמשטרה תהיה 'ארגון בריא', האגף הדומיננטי ביותר צריך להיות אגף הסיור. אבל אופס... אבל אין אגף כזה. מעולם לא היה (אגף המבצעים איננו אגף סיור!). מישהו דואג שלא יהיה ושלא יתפוס עוצמה. הסיור הוא התחום הזנוח במשטרה ותורת ההפעלה שלו לא התעדכנה במהותה מעולם הוא נשאר חלש, מנוון, סובל מבעיות של איכות כוח אדם שבחלקה אינה מתאימה, ומאי התאמת תפקידיו למציאות משתנה!!

האם אלן טיורינג היה שורד אבחון רשתי?

כיצד היה משתקף אלן טיורינג - הגאון שפיצח את חידת האניגמה במלחמת העולם השניה (עליו נעשה הסרט 'משחקי החיקוי') בניתוח רשתי (ניתוח רשתות ארגוניות - ONA)? ובכן, הוא דווקא היה יוצא מזה בסדר גמור, אבל, אין באבחון ובניתוח רשתי טוב ו/או רע מוחלטים. הכל בהקשר! פענוח הרשת איננו מקנה גם את הפרשנות ויש לתרגם את הרשת למציאות הארגונית, בכל מקרה ומקרה.

יחזקאלי ואונגר-משיח: ניהול דואלי – יש דבר כזה…

המאמר מתאר מודל של ניהול ישיר ודואלי של מחלקה בארגון, על ידי ראש המחלקה והמנכ"ל גם יחד. שני מנהלים מתואמים ופועלים בהרמוניה ובפתיחות ניהולית. שניהם מצויים בקרבת הפעילות בשטח, אך רואים אותה ואת העובדים מזווית ראיה ומיכולת פעולה שונה. באופן כזה הם משיגים היזון חוזר שהופך אותם גמישים יותר לשינויים מבחוץ; הם מגדילים את מגוון יכולות הפעולה שלהם ומפיקים יותר מאנשי השטח...

חולי רז: עם עובדות לא מתווכחים – החשיבות של מדידת הישגים בהתערבות ארגונית

התערבות ארגונית היא קצת כמו לשפץ בית. זו לא תקופה נעימה או קלה, תקופה של שינוי, לפעמים זה מפחיד ויש רגעים של תקווה ויאוש. להבדיל מבית שבסוף התהליך ניתן לראות בקלות את ההבדל שעשה האדריכל, תוצרי ההתערבות/ הייעוץ הארגוני הם לא בהכרח ויזואליים...

יחזקאלי ואונגר משיח: זו מזכירתי… היא המנהל האמתי פה!

"תכירו בבקשה. זו מזכירתי... היא המנהל האמתי פה!" פעמים רבות שמענו את המשפט הזה... בחלק מהמקרים המנהל התכוון להחמיא למזכירתו. במקרים אחרים הייתה לנו הרגשה, שמדובר ביותר ממחמאה גרידא. כשהתחלנו להתעמק בתוצאות האבחונים הארגוניים הרשתיים, הבנו למה הרגשנו כך...

חולי רז: שרטוט מפת הידע של הארגון

ניתן ליצור תמונה - ויזואלית ומספרית - הכוללת בנצ'מרק של בעלי הידע הארגוני בסדר יורד (עם ציון מספרי לצורך השוואה לכל אחד). כך נגלים לעינינו מוקדי ההתייעצות בארגון, שהם נכס ארגוני משמעותי, וגם העובדים שנוטים להתייעץ יותר מאחרים (שגם הם נכס חשוב, כיוון שתהליכי צבירת הידע שלהם טובים ומהירים משל אחרים)...

פנחס יחזקאלי: שינוי ארגוני מתחת לרדאר

שינוי ארגוני מתחת לרדאר (Organizational change under the radar) הוא תהליך של רישות (נטוורקינג) ארגוני. קרי, שינוי, המבוצע בשקט ובאטיות בקשרי הגומלין של הארגון, ללא הצהרות על כוונות שינוי. זאת, במטרה לנטרל התנגדות לשינוי מצד בעלי עוצמה ארגונית, שיזהו סכנה למעמדם...