בתוך מהומת תקיפות האש האווירית הישראלית, נעקרו מבתיהם ונעו צפונה כחצי מיליון פליטים שיעים. נוצר כך מנוף לחץ רב עוצמה להבאת איראן ומה שנותר מהנהגת חיזבאללה, להכרח לחשוב מחדש על המשך המלחמה. פליטות המונית מוכרת בעולם כחלק ממחיריה הטבעיים של תופעת המלחמה. פעמים רבות היא מנוצלת על ידי הצדדים הלוחמים כסוג של נשק אסטרטגי בניהול המלחמה. תופעה זו כמנוף לחץ, בוודאי ניתנת לניצול בידי ישראל.
תודעת הביטחון של האויב שמאפשרת לו להגביר מידי יום את עצמת ההתקפות לשטחה של ישראל, גם כנגד מטרות אזרחיות בנהריה, ויישובים במעגל השני, מחייבת את מדינת ישראל בנקיטת תגובה המבטאת תפנית ביחס לאילוצי הלחימה שהתגבשו.
במערכת השיקולים המורכבת, עדין אצל מקבלי ההחלטות בצה"ל ובדרג המדיני, לא הבשילה השעה להחלטה על פעולה ישראלית התקפית כוללת לשינוי המצב בצפון. חייבים להאמין כי במוקדם או מאוחר הרגע הזה יגיע. מה שחשוב ביותר למדינת ישראל בשעה זו הוא לשמר ולטפח את החיבור לתמיכה האמריקאית. תמיכה זו שינתה את מפת יחסי הכוחות באזור ולפי שעה מערכת תיאום זו משרתת היטב את מדינת ישראל.
סיכוי כמעט וודאי שלא יוכלו בחיזבאללה לוותר על תגובה משמעותית. ובכל זאת עדין הכול פתוח ביחס לסיכוי ההתדרדרות למלחמה כוללת. התקיפה של צה״ל - עליה נאמר ביומיים האחרונים כי תהיה מדודה - הייתה מספיק נועזת כדי לא להיראות כפעולה הססנית שתכליתה מסתכמת במאמץ לצאת ידי חובת התגובה. מצד שני פעולת צה״ל עדין יכולה להיחשב למדודה, במובן זה שהיא לפי שעה מסתכמת בפגיעה כירורגית בביירות ללא הרס סביבתי משמעותי.
תקציר: דיבורי הרהב של נאסרללה ממוקדים במאמץ עקבי להשפלת כבודה הריבוני של ישראל. באטמוספירה הזו, ההנהגה הישראלית אינה יכולה להסתפק בציפייה הבסיסית להשבת התושבים לבתיהם מתוך תנאיי שקט בניחוח של הסדרי ביטחון. במבט הזה, אסור לישראל להסכים להסדר שיתפרש באזור ככניעה לסחיטה. ראוי להזכיר, במרחב התרבותי בו אנו מתקיימים, מי שאינו יכול להגן על כבודו ספק…
תקשורת הליבה האמריקנית נחשפה במערומיה, אחרי עימות ביידן וטראמפ ביולי 2024. חסן נסראללה לועג לתקשורת המיין סטרים הישראלית "הטיפשה והמטומטמת", שמפחידה את אזרחיה, ואיציק בונצל, אביו השכול של עמית הי"ד קורא לכולנו לכבות את הטלוויזיות שמטפטפות רעל. אבל האמת היא שכזו התקשורת הממוסדת: מספקת שירותי צריבת תודעה עבור האליטות, בעלות העוצמה, וכשהאליטות חולות ומנוונות, חולה גם התקשורת!
תקציר: בתרבותנו העכשווית, לנטילת אחריות יש משמעויות כבדות, מבחינה ציבורית ומשפטית. לכן, בחברה מערבית - הנשלטת ע"י פרדיגמת חשיבה שבה טעות היא פשע שלא יסולח; ולהודאה באחריות יש מחיר משפטי וכלכלי משמעותי - רק מעטים נשמעים לציווי הציבורי והמנהיגותי, ולוקחים אחריות...
בדילמות אסטרטגיות על פי טבען, יש תמיד צדדים לכאן ולכאן והן אינן מוכרעות רק בכוח התבונה. הכרעה מאוזנת זקוקה קודם כל לדיאלוג ביקורתי פתוח וזה בדיוק מה שכל כך חסר כיום בהנהגת מדינת ישראל.
האיום של נסראללה פוגש את הנהגת מדינת ישראל מאוחדת - משמאל ומימין - במוכנות להגן על האינטרסים הריבוניים המוסכמים של מדינת ישראל. בנסיבות אלה, תזכה ממשלת ישראל לגיבוי מלא להפעלת צה״ל לתגובה רחבה ומוחצת. ראוי להבהיר לנסראללה כי אם יחליט לתקוף ולחולל סבב לחימה, יפגוש את צה״ל ערוך ומוכן למענה הולם ומפתיע.
בטהרן יש ממשל חדש, המו"מ עם המערב בווינה תקוע סבב הדרישות האיראניות; ולא סביר, שנסראללה יירה מטח של 20 רקטות בי יידוע הממונים עליו בטהרן, כיוון שהירי הזה בהחלט יכול לזלוג לעבר כמה ימי קרב; ולהידרדר אף מעבר לזה...