יש רק פתרון אחד לבעיית עזה: הפחתה בשיעור של עד פי 100 של העלויות הכלכליות שלנו ביירוט של פצמ"רים, רקטות ובלוני תבערה; וצמצום של העומס הלוגיסטי הכרוך בהפעלת סוללות כיפת ברזל. זה יוכל להתבצע רק באמצעות חומת לייזר, שתיירט את מרבית האיומים בשטח הרצועה...

ה- 4 בפברואר הוא יום השנה לאסון המסוקים ב- 1997, שבו נספו 73 לוחמים וקצינים בדרכם ללבנון. אך טבעי הוא שאסון בסדר גודל כזה מקשה על העיסוק בהיבטים אחרים של התופעה, ויחד עם זאת ולמרות הכאב, עצם האירוע מאפשר לנו הצצה נוספת להיגיון הפרדוקסלי של האסטרטגיה: צה"ל היה צריך להטיס חיילים כי לא שלט בצירים, בהיעדר הגנה מרחבית, המבוססת על אוכלוסייה אזרחית כמשענת לכוחות הסדירים. תחשבו יהודה ושומרון... תחשבו רצועת עזה...

סיכול ממוקד הוא כינוי 'מכובס' להוצאה להורג ללא משפט שבה נוהגות מדינות כלפי גורמי טרור ובכירים ממדינות עימות. אבל, עד כמה ומתי הוא אפקטיבי? על כך במאמר זה...

מאחר ולא עשינו בזמן את הנדרש - להצטייד בהגנת לייזר אקטיבית יעילה נגד רקטות וטילים, נוסח הסקיגארד, אזי אנחנו מצויים בנחיתות קשה בזירות, הדרומית והצפונית; והעורף שלנו ומרכזי האוכלוסייה מופקרים להפצצות של הרקטות. לכן, אנחנו צריכים להתחנן ולהסכים ל"הסדרות" חסרות תוחלת!

כדאי להבין את ההבדל המשמעותי בין יחסים אישיים ברמת הפרט - שיכולים להיות נפלאים ואמתיים - לבין החשיבות שפרדיגמת החשיבה המזרחית-הערבית מייחסת להיבט הקולקטיבי שהוא חזק לאין ערוך מההיבט האישי, היכול לגרום גם לידיד הנפש הקרוב ביותר, לקום ולאחוז במאכלת לשחיטה...

החמאס ירה תמ"ס בלילה שעבר (16-15/11/19) על באר שבע; ואחרי שהייתה לנו פגיעת ברק; ואחרי שהיה לנו קצר חשמלי; ואחרי שהיה לנו את הג'יאהד, שיורה בשביל להביך את החמאס; ואת החמאס מורתע ולא רוצה מלחמה... פתאום אימצו אחשדרפני אמ"ן ופרשני הטלוויזיה את קו המחשבה של שר המשפטים, וייצרו את החמאס שבתוך החמאס...

את משוואת חוסר השפיות שהתקיימה עד לאחרונה ברצועה, מפרים האיראנים עם התכנית האסטרטגית שלהם; והתעצמות ארגוני הטרור ברצועה מקבלת לאט לאט נופך אחר לנגד עיננו. הרצועה על קן הצרעות שלה הופכת מאיום טקטי, כמעט חסר משמעות - שאפשר היה להתעלם ממנו - לחלק מאיום אסטרטגי רחב הרבה יותר וגדול הרבה יותר מגבולותיה של עזה...

בצד השמאלי של המפה הפוליטית התהוותה ביומיים האחרונים תיאורית קונספירציה, לפיה הכל פוליטי, כולל החיסול הממוקד של בכיר הג'יהאד האסלאמי, באהא אל עטא וימי הקרב שאנו חווים בעקבותיו. זאת למרות הדגשות של הרמטכ"ל, ראש השב"כ וגורמי ביטחון אחרים ש"הכוכבים הסתדרו" ונוצרה הזדמנות מבצעית שנכון היה לנצלה...

כיוון שהרקטות עדיין 'סטטיסטיות' - משמע, טרם עברו שדרוג שהופך אותן ל'מדויקות', הסיכוי להערכתי, של רקטה אחת שתפגע במבנה הוא ביחס של פגיעה אחת מתוך 20 רקטות שישוגרו. זאת, גם ללא ניסיונות היירוט המוצלחים של סוללות כיפת ברזל; שוודאי שיצמצמו עוד, ומשמעותית, את מס' הרקטות המסוכנות ביותר...

יש צורך מידי בהקמת ממשלת חירום לאומי, כדי להכין את עם ישראל בפני הבאות. ירי הטילים מעזה על ישראל, בסבב הנוכחי, שמשתק את המדינה, יכול להסביר את גודל האיום שיתרחש במלחמה הבאה...