גרשון הכהן: מלחמת העצמאות המתחדשת

באופן מעשי, מלחמת העצמאות נפתחה עם ראשית ההתיישבות היהודית החדשה במאה ה-19, ומעולם לא הסתיימה. מגמות המתרחשות בימים אלה בארץ ישראל מסמנות פרק חדש במלחמת העצמאות המתמשכת של העם היהודי בארץ אבותיו. באירועים אלו ראוי כמובן לציין את פרעות הערבים בחודש מאי, בעיצומם של ימי מבצע 'שומר החומות'.

אורי בר לב: אנחנו הצפרדע שבסיר, והסיר כבר מזמן רותח!

ציבור גדול - שמובל על ידי תקשורת בעייתית - משחק ב'נדמה לי'; והוא יתעורר מאוחר מידי, לתוך הקטסטרופה. בהיעדר משטרה וצבא שמגינים על אזרחים תיווצרנה מיליציות אזרחיות וייאגר נשק גם מהצד היהודי. אזרחים יילחמו באזרחים; ואז, כמות הדם שתישפך בשני הצדדים תהיה גבוהה לאין שיעור מהדם שאותו ניסו כולם למנוע ב'הכלה'; וגם הנזק הבינלאומי, יהיה אז בלתי הפיך!

גרשון הכהן: בריחת המחבלים היא קריאת התעוררות לחברה הישראלית

האירוע בכלא גלבוע מזמין קריאת התעוררות לאומית: מדינת ישראל בעיצומה של מלחמת עצמאות מחודשת. היא מתרחשת בכל הזירות, בינתיים על 'אש קטנה'. אבל, היא מחייבת מודעות ומוכנות להתגייסות לאומית מלאה...

אורי בר לב: אצל הפלסטינים הישראלים, פרעות תשפ"א נמשכות!

הפלסטינים תושבי ישראל, משולהבים מנצחונם בפרעות תשפ"א, מבינים היטב את משמעות התרפסות התקשורת; את הפחד המופגן שמגלה צה"ל בהתמודדותו עימם (או ליתר דיוק מבריחתו מהתמודדות עמם) - ואת נכונות המגזר היהודי להתנהג כאילו לא מרד המגזר הערבי במדינה. הם מזהים זאת, ובצדק, כמצב שבו מדינת ישראל קורסת לתוך עצמה...

גדעון שניר: בדרך לאוטונומיה התנועה האסלאמית בישראל 

האירועים האחרונים לימדו אותנו, שראוי לאמץ את אימרת איש המזרח ש"אין לתת אמון – עד שמוכח אחרת" שאם לא כן, בעתיד הקרוב, תתממש האוטונומיה הערבית דה פקטו, כפי שקורה כבר היום בפזורה הבדווית בדרום...

יורם אטינגר: הסוגיה הפלסטינית – שטחים תמורת שלום?

לפי התובנה המקובלת והתקינות הפוליטית, הרשות הפלסטינית נכונה לדו-קיום בשלום עם ישראל; דו-קיום בשלום יקודם על ידי הגברת התמיכה ברשות הפלסטינית; הרשות הפלסטינית רואה בסיום "כיבוש 1967" את ליבת שאיפותיה ומדיניותה; וסיום "כיבוש 1967" (שטחים-תמורת-שלום) הוא תנאי לדו-קיום בשלום. האם הנחות אלו תואמות את המציאות הפלסטינית?

פנחס יחזקאלי: שרשרת החלמאות האסטרטגית נמשכת

מאמר זה עוסק באסטרטגיית המשא ומתן של בני גנץ או ליתר דיוק; בהיעדר האסטרטגיה ובהיעדר ההבנה האסטרטגית שהפגין; ובמחיריה הפוטנציאליים. אבל, בני גנץ בחברה טובה: חלמאות אסטרטגית ישראלית היא תכונה משותפת לראשי הממשלה רבים שלנו בעבר...