מסמך האלוף שמני - המפרט תכנית מקיפה לסידורי הביטחון שיבטיחו למדינת ישראל ביטחון גם בנסיגתה לקוי 1967 - מפקיד את ביטחון ישראל בידיהם של כוחות זרים שיתפרסו לאורך הירדן. חשוב להדגיש שבמקרה שנידרש להכניס צבא ליהודה ולשומרון, נס 1967 לא יחזור. אם מסע ההתקדמות לשכם, יתחיל במרחבי נתניה, המשימה תהיה קשה ומורכבת, עד כדי התכנות להצגתה כבלתי כדאית במושגי עלות-תועלת. יתרה מכך, ללא ישוב יהודי רחב היקף - שהיה פרוס אז בעומק השטח כפי שמתקיים היום ביו"ש - צה"ל יתקשה בסיום תקופת המתקפה, לשהות במרחב לאורך הזמן הנדרש למיצוי ההישג הצבאי הראשוני.
המודל המוצלח של מדינות בעולם הערבי הוא כווית, קטאר, ועוד שבע אמירויות שמאוחדות באיחוד האמירויות. אלה הן מדינות מצליחות, עשירות ושלוות. כל מדינה/אמירות בנויה על בסיס שבט אחד. לכן היא יציבה ושוחרת שלום. זאת, בניגוד למדינות ה'רגילות': המודל האחד הוא המדינה המודרנית הסטנדרטית, שאנחנו מכירים: עיראק, סוריה, לוב, אלג'יריה, לבנון, במידה רבה תימן, ירדן, מרוקו במידה לא קטנה... אלה מדינות, שמה שניתן לומר על כולן זה שהן כושלות, או קרובות להיות כושלות בגלל היותן קונגלומרטים. זאת אומרת, צירופים לא מלוכדים של עדות וקבוצות שבטיות; אתניות; ודתיות, שנוטות לנהל סכסוכי דמים ביניהן, וזקוקות לאויב כדי להתאחד. לכן, יש להחיל את מודל האמירויות גם ביהודה ושומרון, ובנפרד, להכיר בעזה כמדינה עצמאית.
לפני לכתו ינסה, כנראה, נשיא ארצות הברית היוצא, ברק אובאמה, לפתור את הבעיה הפלסטינית. כיצד יעשה זאת? אובאמה לא יכול לפעול באמצעות בתי המחוקקים האמריקאים, כיוון שאין לו רוב. הוא גם לא יכול לפעול לפני הבחירות בארצות הברית, כי בכך הוא מזיק למועמד המפלגה הדמוקרטית. אבל, בין הבחירות ב- 11.08.2016 להשבעת הנשיא החדש ב- 01.20.2017 ישנם 73 ימים! זהו חלון הזמנים שבו יהיה משוחרר לקדם יוזמת שלום חדשה, שתקבל תוקף החלטה של מועצת הביטחון.
מה גורם לשיתוק היצירתיות הישראלית בנוגע למאמץ לסיים את הסכסוך? אם הגאוגרפיה מעצבת את היחסים בין עמים, היא בהכרח גם מעצבת את יחסי ישראל עם הפלסטינים. השטח שבין הים לירדן הוא יחידה גאוגרפית אחת, וככזו, יכול להיות בו רק שלטון דומיננטי אחד. המציאות הזו יוצרת מצב שבו כל פתרון אפשרי כפוף למאבק מתמיד בין העמים להגדלת העוצמה מחד גיסא, ולמנוע עוצמה מהצד השני מאידך גיסא. בשל סיבות גאוגרפיות-דמוגרפיות, הסכסוך הזה פשוט איננו בר פתרון בתנאים הנוכחיים: אין בו אופציות מלהיבות; פתרונות יהיו זמניים בלבד וייווצרו רק כצורך מאילוצים; והוא יוכרע עם הזמן, על פי ההתהוות בשטח וחלוקת העוצמה בין העמים...
לעולם אל תנסה להבין את יריבך. התמקד בהבנה לאן פניו מועדות… [לקובץ המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית', לחצו כאן] אסמעיל הנייה על ה'ייאוש' הפלסטיני הנייה התייחס בדצמבר 2015 לנאומו של יושב ראש הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, חודש לפני כן, לפיהן ה"התקוממות העממית" של הדור הפלסטיני הצעיר נובעת מיאוש והיעדר חזון מדיני. אבו מאזן הסביר כי הצעירים…
מה יהיה גודל האוכלוסייה הערבית - בפתרון של מדינה אחת בין הים לירדן - שלא יסכן את אופייה של המדינה היהודית? המבחן לדעתי הוא אם יהיה רוב בציבור ובכנסת, שלא יהיה מוכן לתמוך בחוק השבות או יבקש לבטלו. זה קו אדום שהייתי אומר, עד כאן ולא יותר!
[בתמונה: "הגל הגדול בסמוך לקאנאגאווה", תמונתו המפורסמת ביותר של הצייר היפני הוקוסאי; הצילום הועלה לויקיפדיה ע"י Katsushika Hokusai (葛飾北斎) – photo of the artwork, והיא ברשות הכלל] אנשים זקוקים לתחושה של סדר, גם אם הוא אשליה! על כן, כשמתערערת אשליית הסדר הם מחפשים נואשות עוגנים, להיאחז בהם. לכן, בימיו הראשונים של סבב האלימות הנוכחי, כולם עסקו בניסיון למסגר את התופעה ולכנות…
לכל סבב אלימות עם הפלסטינים יש את הייחודיות שלו. מה נשתנה בסבב הנוכחי? כל אירוע בסבב הנוכחי מצולם, וכל סרטון זוכה לפרשנות ישירה ובלתי אמצעית של אזרחים, ללא תווך של שדרנים ו"מומחים". הסרטונים לעתים מטעים, אבל דימויים היו תמיד חזקים יותר מעובדות יבשות...
[מקור התמונה] ב- 8 באוקטובר 2015 פרסם אורי משגב ב- הארץ מאמר תחת הכותרת: אמרנו לכם, וכך כתב: מכיוון שאתם שם בימין ובשלטון התרגלתם ליהנות משמאל רפוי, רופס, מפוחד, חסר ביטחון, מהוסס, מתנצל, מתייסר, הולך על בהונות, אכול רגשות אשמה ושנאה עצמית, שמוציא שם רע למונח אלטרנטיבה ושובר שיאי פרודיה על רעיון האופוזיציה, חשוב מאוד בימים אלה…
[מקור התמונה; צייר לא ידוע] במאבק מול הפלסטינים אנו נראים בשנים האחרונות כגוליית הענק, המכוסה בשריון, מול הפלסטיני הצעיר, הזריז והערמומי, היצירתי והיוזם, שמפתיע ומעמיד כל פעם מחדש את מנהיגי ישראל במצבים קשים. דומה שהמאבק על ירושלים – המיועד לכפות על ישראל הכרה דה פקטו בחלוקת העיר – הוא אחד השיאים של היכולות הללו. לעומת זאת, ישראל…
