מצוות פרה אדומה בפרשת חוקת, אתגרה מאז ומעולם את פרשני המקרא לסוגיהם. ככול שניסו לתת טעם כזה או אחר עבורה, הרי מהותה נשארה עלומה. המקובלים פתחו תקופה חדשה בפרשנות המצוות כולם, בהסבירם שכל מצווה יש לה רפלקציה או קשר לעולם הספירות האלוהי. אשר על כן, אין צורך לחפש טעמים כאלה ואחרים למצוות כדוגמת פרה אדומה, היות שפרה אדומה בפרשנות הקבלית של הזוהר למשל, קשורה לספירת מלכות ולמידת הדין הרך הקיימת בה.
נושאים רבים בפרשת חֻקַּת: מותם של מרים ואהרן – תלונות נוספות – הכאת הסלע – עונשם של משה ואהרן – הימנעות ממלחמה נגד אדום – מלחמה נגד הכנענים – נחש הנחושת – שירת הבאר ומלחמה נגד סיחון ועוג. אך כאן נעסוק, כדרכנו, רק באירועים מיוחדים המעוררים הגיגים והרהורים.
לקראת סופה של פרשת חוקת, מופיעה שירה קצרה הנקראת שירת הבאר. מבחינת הסוגה הספרותית, שירה זו שייכת לשירת העבודה, שירת העובדים השרים לעצמם בכדי להנעים את זמנם ולעודד את עצמם במהלך העבודה המפרכת. לפי המסורת המדרשית נחשבת שירת הבאר לאחת מהשירות המרכזיות של המקרא, והיא עומדת לצד שירת הים ושירת דבורה בחשיבותה...
פרשת חוקת מכילה בתוכה את אחת מבעיות הפרשנות הקשות במקרא. המדובר על פרשת מי מריבה, בה משה במקום לדבר אל הסלע מכה בו בעוצמה במטהו. הקושי הפרשני הוא בעובדה שה' משית עונש כבד על משה ואהרון, תוך אי בהירות של ממש לגבי אופיו של החטא בו הם חטאו.
In Rev. Martin Luther King, Jr. words: ‘’…He who accepts evil without protesting against it is really cooperating with it’’. Or as in baseball, three strikeouts and you are out...
טעמי מצוות התורה לא תמיד ברורים לבני האדם, המצוות בהם אין לנו הבנה נקראות בשם "חוק". קיום החוקים מלמד על ציות מוחלט לציווי של אלוקים, כיון שעשיית מצווה - אף ללא הבנת הסיבה לציווי מלמדת על כוחה של המצווה...
במזרח הקדום, במסופוטמיה, איש טמא מת מיטהר על ידי החלפת בגדיו או כיבוסם במים, רחיצה במים טהורים, כולל מריחה של חומרי חיטוי כנגד הטומאה. ביוון העתיקה האמינו כי במקום מותו של אדם, מתקבצים כוחות מזיקים, ולכן יש לגרשם על ידי חיטוי וטיהור. לשון אחר – בעת העתיקה ואף הרבה אחריה, היה קיים פחד מטומאת מת, שהיא יכולה להזיק או לפגוע בצורה קטלנית באוכלוסייה שנחשפה...
השריד של ספר מלחמות הי שנשתמר בפרשתנו, הינו טקסט קטוע, ומהווה רשימת תחנות במסעות הכיבוש של ישראל בעבר הירדן המזרחי. על כן, הסברה ההגיונית היא כי ספר זה היה חיבור של שיר עלילה שבו תוארו גבורות אלוהי ישראל במלחמות של עם ישראל.
אמנם, ספר שופטים נמנע מלספר לנו את אחרית הדברים באשר למה שארע במדויק לבתו יחידתו של יפתח, שאיתרע גורלה ויצאה ראשונה מבית המצביא המנצח ששב אליו "בשלום" אך לא "לשלום"; סמנטיקה הרת גורל...
