עצב רגיש בזהותנו הלאומית הוא הקושי הכרוך במאמץ המתמיד למימוש ריבונות (Sovereignty) במדינת היהודים. משמע, מימוש הזכות הבלעדית להפעיל סמכות עליונה על אזור גאוגרפי או קבוצת אנשים...

ריבונות היא מצב שבו עם מחליט לקחת אחריות לגורלו. אי אפשר לעשות את זה בלי חרב ביד ובלי נכונות לשלם מחירים. זה ההבדל הגדול בין מחיר שאנחנו משלמים כשאנחנו קורבנות חסרי ישע, למחיר שקבוצה ריבונית מוכנה לשלם על הזכות לקחת את גורלה בידיים!

חג הפסח  היה תמיד חג הגאולה: דורות של יהודים התפללו וייחלו מידי יום לגאולת ישראל. מגילת העצמאות פנתה בסיומה, בקריאה אל העם היהודי: "להתלכד סביב היישוב בעלייה ובבניין ולעמוד לימינו במערכה הגדולה על הגשמת שאיפת הדורות לגאולת ישראל". אבל, בשיח הפוליטי הישראלי, כבר עשרות שנים, המילה 'גאולה' בולטת בהיעדרותה!

משושן הבירה לערבות הנגב - זה שיעור אקטואלי למדינת ישראל, באוזלת ידה, להגנה על היהודים בנגב מפני אימת כנופיות הבדואים, שחזרו לעצמן מזמן, אחרי פסק הזמן של ראשית המלחמה. המדינה לבדה אינה יכולה. השיטה הפרסית העות'מנית מציעה דרך אחרת, שאכן מתחילה להינקט היום: לאפשר למותקפים להתארגן ולעמוד על נפשם. המהלך הזה בתוספת תמיכת הריבון ישיבו למערכת את האיזון שאבד לה…

נדרשת הקמת כוח אבטחה רחב היקף, מבוסס חיילי מילואים, סוג של ז'נדרמריה, אולי תחת פיקוד העורף, או משמר הגבול.  האזרח המאוים ראוי לקבל הגנה מדינתית שבהחלט יכולה להינתן לו בהתארגנות המתאימה...

במצב מופרך - שבו לעם אחד מותר לעשות הכל בקרקע; והחוקים והרגולציה חלים רק על העם האחר - אם היה לנו נוער גבעות גם בנגב, מצב אדמות המדינה שם היה טוב הרבה יותר!

המושג 'ריבונות' הוא אחד הרעיונות היותר שנויים במחלוקת במדע המדינה ובחוק הבינלאומי. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות מושג ה'ריבונות' והשלכותיו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

המחלוקת הישראלית בסוגיית הריבונות מיטלטלת במתח, שבין כמיהה לגילום ריבונות מדינית ככוח שלטוני, שמעל למגבלות, בגילוי עצמאות גם למול התנגדויות מבית ומחוץ; לבין תפיסת הריבונות המצומצמת שהכפיפה קבלת החלטות של מדינה לחוק ולהסכמת המדינות האחרות...

מרגע שעלתה סוגיית החלת הריבונות לאוויר העולם, יש לה דינמיקה משלה. ההתנגדות העזה, חשפה שכבות בעמדות  היסוד של הצדדים, ונוצרו תנאים לבירור עומק מחודש. לא רק שעמדות הצדדים נעשו ברורות יותר, אלא שהאופן בו הועלו הטענות בליווי איומים, העביר את הבעיה הישראלית פלסטינית למקום חדש...

דילמות אסטרטגיות ביטחוניות מצויות תמיד בזיקה מעגלית בין שתי שאלות היסוד:  האחת הנראית לגמרי מקצועית- ממוקדת בשאלה כיצד מגנים על הקיום? השנייה הנראית לגמרי ערכית - ממוקדת בשאלה בשביל מה מתקיימים?