הדיון הציבורי על עתיד מרחבי יהודה שומרון ובקעת הירדן, התמקד עד כה בעיקר בשיקולי ביטחון ודמוגרפיה. אך קיימת סוגיה נוספת, מרכזית לא פחות לעתיד מדינת ישראל: צפיפות המגורים והתשתיות ההולכת וגוברת. כבר כיום מדינת ישראל היא מהצפופות בעולם. הסוגיה מודחקת ומוכחשת על ידי כל ה"מומחים הביטחוניים" תומכי הנסיגות ומתנגדי הסיפוח...
החזון החלוצי - של סיפוח בקעת הירדן ויישובה - ממתין שנים לביצוע. אם הכרזת הריבונות לא תתבטא מידית בתנופת צמיחה ובנייה; בהכוונה ותמיכה ממשלתית ממוקדת, היא תגווע בגיחוך עצוב!
במאמר תחת הכותרת: 'נטע הנשמה' תבע בן גוריון: "זוהי מדינה ציונית, המצווה על מעשה בראשית. המעשה הוא כפול: קיבוץ גלויות ובנין השממה." בקעת הירדן ממתינה לעייפה למעשה ציוני.
שטחי C אינם שונים מאתגר מימוש הריבונות של מדינת ישראל בכל יתר אזורי המדינה, ובמיוחד בנגב. מדינה ריבונית נבחנת – בשטחי C כמו בשטחי הנגב - ביכולת לתכנון כולל שיקבע היכן ומה אסור לבנות ומה והיכן מותר לבנות, בהתייחסות לכולם, גם ליהודים גם לפלסטינים...
מקור הלגיטימציה הבינלאומית הוא העוצמה ולא הריבונות! מה שקובע הוא, אם אני חזק; ולא, אם אני צודק! הריבונות יכולה להיות סיבה טובה, רק כשנוח לבעל העוצמה להשתמש בה, וכל עוד סיבה זו אינה סותרת אינטרסים הלאומיים של קבוצת מדינות בעלי עוצמה לאומית זהה או גבוהה יותר. אם מישהו מתכוון לחלל את ריבונותך, ויש לו העוצמה, הוא יעשה זאת, וגם יוכל להשיג לגיטימציה לפחות מחלק מה'שחקנים' בזירה הבינלאומית...
מלכות בית שני היא המודל המודל שלאורו עלינו לבחון את מדינת ישראל של היום, כחמישים שנה לאחר הקמתה... מנהיגינו שלנו היום אינם גרועים ממלכי בית חשמונאי, ומדינתנו אינה גרועה ממדינתם. להפך: מבחינה מוסרית, ההנהגה שלנו, וגם החברה שלנו, עולות בהרבה על אלו שלהם...
מידי תקופה עולה שוב ושוב השאלה, עד מתי נאלץ לחיות על חרבנו... ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, נדרש לסוגיה מספר פעמים ולא הסתיר את דעתו: "אין פה מטה קסם" - פסק נתניהו - "נאלץ לחיות על חרבנו!"... הדברים הללו עוררו בקרב רבים אכזבה ותרעומת...
גם מלכים כשאר בני אדם חוטאים. דוד חטא בחטא בת שבע ותשובתו התקבלה. אחאב חטא ברצח נבות היזרעאלי ותשובתו התקבלה, לפחות בחלקה. מדוע שאול לא זכה לאותה מידת חסד הניתנת לשבים בתשובה? המבחן לכך הוא יכולת מימוש הריבונות. כל עוד הוא עומד במבחן זה, גם אם חטא, אם הביע חרטה יש ביכולתו להמשיך ולמלוך. זו עמדה מוסרית המכירה בייחודו של מבחן המלך.שאול כשל במבחנו כמלך, ומכאן אין דרך חזרה.
סיפור יפתח הגלעדי מלמד אותנו על מערכת האיזונים הנדרשת ממנהיג, בחובתו ליצירה יום יומית של שיווי משקל, בין מימוש שלטון בממדיו הנגטיביים, לבין מימוש שלטון בממדיו הפוזיטיביים. זו חובת האיזון בין מידה הכרחית של אכזריות לבין מידה הכרחית של סליחה ורחמים. במבחן זה נכשל יפתח...
גביית דמי חסות או פרוטקשן (Protection), מוגדרת כשיטה לסחיטת כסף, המופעלת לרוב על ידי אנשי פשע מאורגן. בישראל הפכה סוגיית הפרוטקשן של משפחות הפשיעה הערביות לחתרנות נגד המשילות ונגד ריבונות המדינה, כי היא מייצרת ריבון אלטרנטיבי בשטח!
