תבנית נוף המחאה היא תבנית נוף מייסדיה ומוביליה. אמחיש זאת בדמותו של אחד מהמעצבים העיקריים שלה, איש המדיה אילן שילוח, שבין אם אתה בימין ובין אם אתה משמאל, קשה שלא להתפעל מהגאונות שהוא גילה ומגלה בעיצוב המחאה. קורות החיים שלו הם ה- dna של המחאה כולה... ואגב, גם לגאונות ולדומיננטיות יתר יש מחיר...
"בלי הפרדת רשויות ברורה בין בית המשפט העליון לבין הכנסת; בלי עצירת הזליגה של בית המשפט העליון לסמכויותיה של הכנסת; ושל הכנסת לסמכויות בית המשפט העליון ולעצמאותו, אנחנו נישאר נכים בדמוקרטיה שאנחנו כל כך מתפארים בה" (הנשיא לשעבר ריבלין).
מגילת העצמאות ממלאת תפקיד מרכזי במיצגי המחאה נגד הרפורמה המשפטית / המהפכה המשטרית'; אולם האם מארגניה, ואלה שמפגינים בעזרתה קראו אותה עד תום? אם יהיה למגילה תפקיד בגיבוש הסכמות לאומיות חדשות, כדאי לו לימין לסמוך ידיו עליה...
רבים תוהים על הפער הגדול שבין הצהרתו המוקדמת של הנשיא הרצוג שלפיה הושגו הסכמות נרחבות בתחומים רבים במחלוקת בין תומכי הרפורמה ומתנגדיה לעומת "מתווה העם" שלא כלל כמעט שום דבר חשוב שהקואליציה רצתה להשיג ברפורמה שלה. מה קרה פה בעצם?
מחאת טייסי המילואים היא סחיטה אפקטיביות מאוד. אין לנו טייסים אחרים; כי לא הקפדנו לגוון מקורות אנושיים; וגם אם נגוון היום את מקורות כוח האדם לקורס הטייס, יהיו לנו טייסים אחרים רק בעוד שלוש שנים... ובינתיים, הרמטכ"ל זקוק לטייסים השובתים, ומדינת ישראל זקוקה להם. הסחיטה הזו ממקמת אותנו היום בחצי הדרך להפיכה צבאית; ואין לנו אלטרנטיבה.
