הפרוגרסיבים ניצחו לעת הזו באמריקה, ודיכוי המשטרות - בערים הנשלטות על ידם - נמצא בעיצומו. הלך הרוח הזה משפיע מאוד גם על תובעים וגם על שופטים.... וכיוון שאנחנו הרי יודעים שאין ארוחות חינם, מה חושבים על כך האזרחים? מה חושבים השוטרים?

טביעת נעל היא צורה דו-ממדית המושארת על גבי משטח בעקבות דריכת נעל. טביעות נעליים משמשות בזיהוי פלילי לאיתור חשודים והוכחת הימצאותם באתר פשע. סוגיית טביעת הנעל תעמוד במרכז משפטו של כפיר עטיה, החשוד ברציחתו של דוד אגייב (72) - חלפן כספים מנתניה. ראיה חשובה נגד עטיה היא טביעת נעל בזירה, שנמצאה ע"י אנשי המעבדה הפלילית, שלטענתם, זהה לחלוטין לנעל שאותה נעל, בעת שנעצר...

אם אנשים מתעדים את קורותיהם בפייסבוק, אז למה עבריינים לא? התשובה ההגיונית היא, כיוון שתיעוד מעשים פליליים עלול להפליל אותם. אבל מסתבר שתאוות הפרסום מתגברת פעמים רבות על החשש להיתפס. כך למשל, בינואר 2017, התעללו נערים בנכה חסר ישע ותיעדו זאת בפייסבוק בשידור חי. ויש גם מקרים שהפרסום דווקא משרת את המבצעים. זה למשל המצב במקרה של מה שמכונה 'רוצחי הפייסבוק', הפועלים מדחף של נקמה.

מתי יש חשש סביר שבעלים מתעללים ירצחו את ילדיהם כנקמה באשה, קרבן ההתעללות? בדרך כלל, כשמתקיימים שני סימנים מעידים יחד, גדל מאוד הסיכון לילדים: הראשון, שהמתעלל לא פתח אמפתיה משמעותית לילדיו; ושהשתמש בהם גם בעבר ככלי סחיטה מול אשתו/בת זוגו. השני, כאשר האשה עזבה את המתעלל; או כשהיא נחושה, לדעתו, לעזוב.

גל רציחות הבודדים היום מזכיר את גל רציחות האנרכיסטים - בסוף המאה ה-19 ותחילת ה-20, שכונה: "תעמולה באמצעות פעולה"... ההיסטוריה אמנם אינה חוזרת, אולם, דפוסי הפעולה במערכת מורכבת (והיסטוריה היא מערכת מורכבת) בהחלט חוזרים!

מעבר לנטיית הלב לראות כל מקרה כפוטנציאל ל"Happy End" שהשתבש בעקבות מחדל, מוטב לומר את הדברים בגלוי: אם בן משפחה יחליט לקחת את חייו של בן משפחה אחר, ויהיה עקבי בנחישותו לעשות זאת, הוא יצליח!!! שום מערכת, בוודאי לא מערכת ביורוקרטית כמערכת אכיפת החוק, לא תצליח למנוע זאת ממנו (אם אתם סבורים שאני טועה, אשמח אם תעמידו אותי על הדרכים האפקטיביות לעשות כן...).