למשטרת ישראל יש קוד אתי, אבל הוא נועד לקישוט בלבד. מעין עלה תאנה, שמסתיר את הקוד האמיתי שלפיו מתנהלים הדברים: הקוד של תרבות השוטרים. לפניכם, עשרת הסעיפים העיקריים של הקוד הזה...
הרומן החדש של שלמה בלישה, 'הפרטיה הגדולה' עוסק במלחמות האגו בין שתי יחידות מרכזיות (ימ"רים); שגם בהן, החוק והנוהל אינם רלוונטיים; והיריב איננו העבריין, אלא היחידה האחרת, שמתמודדת מולה על תפיסות סמים; על כתבות מפרגנות בתקשורת; ועל תעודות הצטיינות...
ההחלטה אם לאכוף; שיטות האכיפה; ועוצמת הפעולה נקבעות באמצעות שיקול דעתDiscretion) ) של גורם האכיפה, שנחשף לסיטואציה משתנה באופן פתאומי; ולעיתים קרובות, תחת לחצים פיסיים ונפשיים קשים. בתהליך זה נדרש השוטר לאזן בין הפגיעה בזכויות היסוד שבהתאם לסמכויותיו, לבין הצורך לשמור על שלום הציבור ובטחון האדם.
אחרי שני עימותים מדממים במיוחד עם העדה האתיופית – במאי 2015 וביוני 2019; שבאחרונה שבהם, הגיעה המשטרה לאובדן אמון ולגיטימציה מוחלטים בציבור; והייתה על סף פירוק – קברניטי המשטרה משקיעים זמן וכספים רבים בניסיונות לפתור את בעיית שיטור היתר כלפי בני העדה האתיופית; אבל מאמציהם מעלים חרס; ויהיו, כפי הנראה, חסרי סיכוי גם בעתיד. המאמר הזה מסביר למה...
ההבדל העקרוני, בין מודל משטרה זה של חבר העמים הבריטי (הקרוי: שיטור בהסכמה - policing by consent) - לבין המודלים, במדינות הדמוקרטיות האחרות - נעוץ בראיית האזרח כ'בעל הבית' של המשטרה...
הרב תרבותיות נכשלה, לדברי מתכנניה ומבצעיה; אבל, אבל, הכישלון הזה איננו אומר שכל עקרונות הרב תרבותיות שגויים; וגם אצלנו, מפקדי משטרה חכמים יכולים להרוויח משילוב חלקים מהאמנה ומהתוכניות שמיושמות במשטרות אחרות גם אצלם!