בעוד שעוד ועוד אמנים הלכו אחרי קהלם, ונתנו את שמם לתנועת המחאה, נותר שלמה ארצי - כמו אריק איינשטיין לפניו - זמר לאומי במובן השלם של המילה. עובדה זו ניקרה את עיניהם של לא מעט אמנים מתנועת המחאה, שניסו לגרור אותו אל תוך הקלחת במבעבעת. את התשובה נתנו הוא - ועידן עמדי שחבר אליו - לא בכיכרות, אלא בתחום המומחיות שלהם: ביצירה, בשיר שכולו אחדות, בשם 'אחים'...
בשיר הנצח הנפלא הזה, איסלנד, מלמד אותנו שלמה ארצי על שלימות הניגודים של האהבה: לא נשיקה מתמשכת בשקיעה - כמו בשורות הסיום של רומנים רומנטיים - אלא עליות וירידות, סבלנות, יכולת להכיל את האהוב ברגעים הקשים, ולהתגבר על הסערות ביחד, בידיעה שאחרי הסערה מפשירים, ושוב זורחת השמש...
לאהבות שנקטעו יש אפקט משתק. הן חוסמות אותנו לפרק זמן, עד שברגע מסוים הכל נפתח; ואנחנו יכולים להרשות לעצמנו להביט אחורה בסלחנות, לנצור את הטוב שהיה, ולהמשיך הלאה... בכך עוסק שיר האהבה הזה, הפשוט והנפלא של שלמה ארצי, "אל תוך העיר".
