עופר בורין: תהילים, פרק יב – אמת בעליל

המזמור הזה קשה, ובעידן שבו חוברים ביחד מנהיגים שקרנים וחלקי לשון + בעלי הון + רשתות חברתיות + ספינים + עובדות אלטרנטיביות + פוסט אמת, האמת עצמה נמצאת במצב בעייתי מאוד. המשימה לדבוק באמת הולכת ונהיית קשה מיום ליום. ומצד שני, אני מאמין שאנשים, בעומק ליבם, יכולים לזהות "אמת בעליל"...

עופר בורין: תהילים, פרק יא – משפט פיתגורס

כשקראתי את הפסוק השני בפרק עלה מולי משולש ישר זווית שעליו ביסס פיתגורס את משפטו ההנדסי המפורסם, "משפט פיתגורס", הקושר את הניצבים (ישרי הלב) עם היתר: ב כִּ֤י הִנֵּ֪ה הָרְשָׁעִ֡ים יִדְרְכ֬וּן קֶ֗שֶׁת כּוֹנְנ֣וּ חִצָּ֣ם עַל־יֶ֑תֶר לִיר֥וֹת בְּמוֹ־אֹ֗פֶל לְיִשְׁרֵי־לֵֽב...

עופר בורין: תהילים, פרק י – במעשה, לא בתפילה

היום אני שואל – למה תרדוף? והתשובה שלי – החוויה האנושית הבסיסית היא של חוסר צדק. כאילו הרוע רודף אחריו. התשובה האנושית לחוויה הזו צריכה להיות רדיפת הצדק. להפוך מרדוף לרודף. איך רודפים צדק? במעשה, לא בתפילה ולא בדרישה.

עופר בורין: תהילים, פרק ט – כולם בני אנוש

הפסוק האחרון בפרק הוא בעיני מעניין: כא שִׁ֘יתָ֤ה יְהוָ֨ה׀ מוֹרָ֗ה לָ֫הֶ֥ם יֵדְע֥וּ גוֹיִ֑ם אֱנ֖וֹשׁ הֵ֣מָּה סֶּֽלָה׃ כלומר – כל העזרה והתמיכה של ה' היא כדי שידעו האויבים (הגויים) שהם בני אנוש. זה הלקח שמצפה כותב המזמור שיפנימו העמים, לאחר שיחוו את תמיכת ה' בדויד ובישראל...

פנחס יחזקאלי: תהילים קב – השתדלות על סף הכאוס

פרק קב בתהילים עוסק בתפילת העני לאלוהיו; והוא לטעמי אחד הפרקים היפים והמרגשם בספר זה. לכן גם הולחן ובוצע באין סוף פיוטים ולחנים… אבל מאז ספטמבר 2005, התפילה הזו נקשרת, יותר מכל, לשירת הנערות בגוש קטיף, רגע לפני הטרגדיה האישית והרוחנית הקשה של ציבור שלם, שאת פירותיה הבאושים אנחנו אוכלים היום…

עופר בורין: תהילים פרק ח – חיים במטריקס

האם זה מה שנותן כוח לה' – תלות האדם בו? בסדרה סרטי המטריקס אנחנו מגלים את תינוקות האדם המהווים סוללות עבור מכונת המטריקס האימתנית. האם אנחנו סוללה של ה'? האם בשביל זה ה' יצר אותנו? ה מָֽה־אֱנ֥וֹשׁ כִּֽי־תִזְכְּרֶ֑נּוּ וּבֶן־אָדָ֗ם כִּ֣י תִפְקְדֶֽנּוּ...

עופר בורין: תהילים פרק ו – שארל דה גול

מה שמעניין כאן זו הסיבה, שנותן הכותב לחילוץ המבוקש מה': ו כִּ֤י אֵ֣ין בַּמָּ֣וֶת זִכְרֶ֑ךָ בִּשְׁא֗וֹל מִ֣י יֽוֹדֶה־לָּֽךְ׃ כלומר – אם אמות – מי יתפלל אליך ה'? מי יזכור אותך? הרי אם אני מת אני לא יכול לתת לך כבוד. נראה כאילו הכותב מתנה את כבוד ה' בקיום אנשים שיתנו לה' כבוד...