ככל שנמהר לנתק את ה' ושליחיו מקשר קונקרטי לחיים בעולמנו המורכב, וניקח אחריות בעצמנו על עתידנו, כך ייטב לנו וייטב לזיכרון. כך סברו אבות הציונות, וכך חובה עלינו להתנהג בעודנו מקימים ומקיימים מדינה שהיא בית לעם היהודי ודמוקרטית.
הנשר, חיה אוכלת נבלות ואסורה באכילה (אחד העופות המוזכרים בתורה כלא כשר לאכילה, ביחד עם הפרס והעזניה) הוא סמל להתחדשות של עם ישראל: יציאת מצרים – עליית מלכות דויד – קיבוץ גלויות.
מזמור קב' בתהילים הוא מזמור תפילה לעני (יש אחד כזה בכל 150 מזמורי תהילים)... הרעב והעוני הם כבדים, יומיומיים ומתמשכים, עד שעני כבר לא מפריד בין עצמו לבין בשרו.
אם אשכחכם עניי מדינתי, תדבק עצמי לבשרי...
מאבק האיתנים בין מלכות האל - כפתרון לסוגיית צדיק ורע לו רשע וטוב לו - לבין מלכות האדם, מוכרע כאן לטובת האל. ואני, עדיין מעדיף את מלכות האדם, על שלל מגרעותיה. לא מלכות במובן של מלך, אלא שלטון הפועל כמשרת העם על בסיס צדק, משפט וחמלה וקדושת החיים...
אייזיק שטרן נגד סדאם חוסיין... בזמן מלחמת המפרץ, הגיע אייזיק שטרן לנגן בכינורו בירושלים. איכשהו, נראה לי שהוא הכיר את המזמור הזה – תהילים צח – והרגיש חובה לבוא ולהקל על אזרחי ישראל שהיו נתונים למתקפות הטילים של סאדאם חוסיין. שטרן שם מבטחו בכינורו וניגן, ללא מסיכת גז (כפי שנצטווינו אז לחבוש...), עת התעופפו טילים ונשמעה אזעקה בעודו מנגן בקונצרט מיוחד בירושלים. חובה לצפות!
זו הבעיה עם כל הרעיון של מלכות אלוהים על הארץ: הפחד, והאימה, והשמחה, והמופעים האורקוליים, הם משענת קנה רצוץ. זה לא עבד במעמד הר סיני, זה לא עבד בימי בית ראשון ושני, וזה לא עובד עד היום. רק הבנה, הפנמה ומלכות אדם, הלוקח אחריות על חייו וסביבתו, יכולים לעבוד לאורך זמן.
לא משנה אם אתה אדם מאמין או לא. אפשר לעבוד את אלוהים ואפשר שלא - המכנה המשותף צריך להיות צדק, משפט וחמלה (צמ"ח).
בהבנה הזו, מבקש המשורר שנהייה לעם השומע לקול האלוהים ששמו מסוים: ז כִּ֘י ה֤וּא אֱלֹהֵ֗ינוּ וַאֲנַ֤חְנוּ עַ֣ם מַרְעִיתוֹ וְצֹ֣אן יָד֑וֹ הַיּ֗וֹם אִֽם־בְּקֹל֥וֹ תִשְׁמָֽעוּ.
