נראה שעוד הרבה זמן יחלוף עד שישמחו השמים ותגל הארץ, כי שירה חדשה לא מותרת היום...

אלוהים מבקש נקמה, על משהו שנעשה לבני ישראל; ואילו משה מתרגם זאת כנקמה על משהו שנעשה לאלוהים? כנראה שנקמה זו פעולה שלא אלוהים ולא משה רוצים לכתוב אותה על שמם...

כאשר מדענים דנים על אפשרות קיומם של חיים בכוכבים, התנאי הראשוני, הבסיסי, הוא קיומם של מים. אם אין מים – אין חיים. וכשיש מים, מי ששולט בהם הוא השולט בעולם...

נראה שהגובה של הצדיק מתאים למזמור לשבת. ללא קשר אם דתי או חילוני האדם, יש לאדם רצון להתרומם בשבת מעל חיי היומיום לאיזה גובה רוחני ולצבור כוח לעוד שבוע של חול...

הישועה היא בעצם ההיפרדות. היכולת של הילדים להיות עצמאיים, תוך שהם שומרים על הקשר עם ההורים, כקשר שאינו קשר תלותי. ואולי לכך מכוון המזמור. ה' נותן 'כיפת ברזל' אלוהית; ומקווה ליום שבו המאמין, או עם ישראל כקולקטיב, יגיע לישועה ויגלה עצמאות עם קשר שאינו תלותי עם ה'.

תפילה יפה ועצובה. נדמה לי שסוקרטס מתכתב עם משה כשהוא כותב: "החוכמה האמיתית והיחידה היא לדעת שאתה לא יודע כלום.". זה מספיק. לא צריך יותר משמונים שנה, בשביל לדעת שאיננו יודעים דבר. ויש כאלה שגם זה לא מספיק להם...

מול כל הטענות על ברית היסטורית, זכויות היסטוריות, עם סגולה, כולה שלנו ושאר מיני טענות, חשוב שנזכור שהכול תלוי בנו, ואלוהים "שלנו" אינו בכיס של אף אחד, גם לא בכיסו של דויד...

אנשים, הנוטלים מעצמם את חופש הבחירה, ומשאירים אותה בידי אחרים, אינם אלא מתים. חשוב להוסיף כי חופש הבחירה חייב תמיד להיות מלווה באחריות אישית של האדם על מעשיו.

ה-21 לחודש יוני  2017, הוא יום הולדתו השמונים ושבעה של אבי, שמואל מרדכי בורין ז"ל, שנפטר לפני שנה וחצי...

נראה שדויד, שרבים אהבו אותו, והוא לא אהב איש, מצא לו, באלוהיו, את בן דמותו: אלוהים מיוחד, שכמו דויד, הוא שונה ומכאן גם מבודד משאר בני מינו...