רגע. אז יבואו הטהרנים ויצעקו: "אז מה אתה רוצה לא לחקור?". לא אמרתי. ההיפך. אמרתי לחקור. אבל לחקור גם את אלו שכבשו את עדותם עד עכשיו. לחקור את המניעים. לחקור את הכוונה. לחקור את הכל – להציף אחת ולתמיד את האמת – כמו גם את מכלול תרבות הרקב הארגוני הזה...
היום, יום א', ה- 31.12.17 פושט ניצב משנה אפרים ארליך (קרמשניט) את מדיו. האיש שעשה הכל להציל את המשטרה מעצמה עוזב, אחרי עשור שבו מודר, הודר ונרדף על ידי המערכת. קרמשניט ייזכר, בעיקר, על חלקו בהקמת להקמת ועדת חקירה לחקירת פרשת האחים, עודד ושרון פריניאן...
תגידו, לא מוזר לכם שנעדר מקומה של המשטרה מסערת ההטרדות המיניות הסוחפת את מקומותינו? שהרי, תופעת האינטרנט "MeToo#" כבר איתנו מאז אוקטובר 2017, לאחר שנחשפה פרשת הארווי ויינסטין. היא התאזרחה בישראל ב-18 באוקטובר 2017, עת פורסמה ב"ידיעות אחרונות" כתבת שער נרחבת בנושא הטרדה מינית ואלימות מינית בליווי ההאשטאג "גם אנחנו". מאז ידענו נשים רבות שקמו וחשפו הטרדות מעברן. והשוטרות, איפה הן?
בניגוד לשועלים - שלמדו להסתגל לנוכחות הציידים ומשתדלים לשרוד כמה שיותר - השוטרים כאילו נחנו במעין מנגנון השמדה עצמית, שמופעל בכל פעם שהם רואים מצלמה... התופעה מוכרת: מעצבנים ומקניטים את השוטר מעט, מושכים אותו בלשון, ומקבלים התפרצות של כעס שמצטלמת היטב, ובדרך כלל גם מסייעת לאזרח לצאת מהעימות כשידו על העליונה...
