הפלסטינים כבר קיבלו מזמן את החלטתם החרישית, שאין להם עניין ב"מדינונת" פלסטינית קטנה בגבולות 1967, גם אם בירתה ירושלים. ההבנה הזו קיימת אצל כל פלסטיני, אולם, איננה נחלת חוגים רחבים בישראל! לצורך זה הם לא יעשו, לעולם, את אותם וויתורים שנדרשים כדי להגיע לפשרה בעניין הפליטים, בעניין ירושלים ובסוגיות אחרות. מבחינתם, "או 'מדינת פרא' בלי מחיר (שלא תיוולד בשלום ושלא תחיה בשלום); או "בריחה מעצמאות". אבו מאזן איננו מתכוון לפרוש ואיננו מכין יורש, ומועמדים שונים "מחממים את הקווים" לקראת היום שירד מהבמה. לא צפויה "ביום שאחרי" קריסה של הרשות, אלא התהוות של קואליציה זמנית ופריכה, בצמרת הפתח ומנגנוני הביטחון.
שלוש סיבות עיקריות לנתניהו לחתימה על ההסכם עם תורכיה: האחת, לא מתקוטטים על מעצמה אזורית אם לא חייבים, בוודאי לאור הגאות האיראנית והרצף היבשתי המתהווה אל גבולנו הצפון מזרחי; השניה, הנצחת הפיצול במחנה הפלסטיני בגיבוי טורקי; והשלישית: טורקיה היא הגורם הנוח ביותר בישראל למימון התשתיות ההרוסות ברצועת עזה; והעדיף גם לחמאס, המבקש לשמר רגיעה ארוכת טווח המעוגנת בהסכמי פיתוח. הברירות האחרות הן הסעודית (החזרת מעמד אבו מאזן ברצועה) ואיראן (העתקת המצב בגבול הצפוני דרומה)...
רעיון שתי המדינות, מבחינה צבאית, ביטחונית - וגם מבחינות אחרות - הוא פוטנציאל אסון למדינת ישראל! המציאות השתנתה והוא מיצה את עצמו. השיטה שעובדת היום בלבנון ועובדת בעזה - לפיה מחד גיסא, האויב צובר רקטות במסה, שיכולות לפגוע בעורף הישראלי; ומאידך גיסא, הוא משקיע כוחות קרקע בהגנה, מה שמונע מאיתנו להיכנס מבלי לשלם מחיר - השיטה הזו תועתק גם ליהודה ושומרון. במציאות ימינו, פירוז הוא אשלייה. גם השליטה על כביש 90 והבקעה אינו אפשרי ללא שליטה על הרכס המרכזי של יהודה ושומרון!
[בתמונה: יוסי קופרווסר בהרצאתו במכון לנדר, 2007] [למאמר המקורי של יוסי קופרווסר בהארץ, 22/3/15] ב- 22 במרץ 2015 פרסם תת אלוף במיל', יוסי קופרווסר – לשעבר, ראש חטיבת המחקר באגף המודיעין בצהל ומנכל המשרד לנושאים אסטרטגיים – מאמר קצר בעיתון הארץ, שהפך לאחד המאמרים הנקראים ביותר, תחת הכותרת: אין מצב לשלום אמת (בין הישראלים והפלסטינים). הבאתי לפניכם את…
[הצילום הוא נחלת הכלל] רבים בישראל תוהים לפשר הנמרצות שתפסה את הרשות הפלסטינית בימים אלה. רק נפלה ההצעה הפלסטינית באומות המאוחדות, וכבר חתם אבו מאזן על כעשרים אמנות בינלאומיות, ביניהן אמנת רומא, שתאפשר לרשות להצטרף אל בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, שם יוכלו לאיים, לשאת ולתת, וגם לקיים, בתביעת בכירים ישראליים בגין פשעי מלחמה. מה מריץ את אבו…
במהלך השנים – על רקע התחושה הגוברת שהפתרון ה'מקובל' של שתי מדינות לשני עמים איננו קביל על שני הצדדים – נעשו מאמצים יצירתיים לגבש הצעות אלטרנטיביות. המאמר הנוכחי עוסק בהצעות לחילופי שטחים כוללים בין מדינות האזור.