אברהם קובר את שרה לבדו. יצחק, שאותו עקד (וכמעט שחט), לא נמצא אתו. גם ישמעאל, שאותו גירש למדבר, לא איתו. אבי האומה קובר את אם האומה – לבדו. זהו קדיש ללא מניין...
סיפור ביקורם של המלאכים אצל אברהם ושרה, והבשורה כי ייוולד להם בן ממשיך, אינה ז'אנר יחידאי למקרא, והוא דפוס ידוע בספרות של עמי המזרח הקדום. הסיפור המקביל הן בנושאו והן בפרטיו הוא עלילת אקהת מאוגרית, שביסודה עומד האדם הצדיק והערירי המבקש בן ממשיך.
סיפורי האבות - המתחילים כבר בסוף פרשת נח, וממשיכים בפרשת לך לך ואילך - מציגים היבט היסטורי מציאותי ונכון. כאשר אנו בוחנים את התעודות של עמי המזרח הקדום מאותן תקופות, פרט לאזכורים אנכרוניסטיים מעטים, הרי שיש בסיפורים אלה אמינות היסטורית מוכחת. דמותו של אברהם אבי האומה אשר מתגלה לנו בפרשתנו, איננה דמות אידאלית אלא דמות ריאלית לחלוטין...
מדוע יהוה אומר לאברם "לֶךְ־לְךָ֛"? מדוע אינו מסתפק ב- "לֶךְ"? אני חושב שהסיבה היא שהקריאה "לֶךְ־לְךָ֛" היא קריאה אוניברסלית לכל אדם – לך אל עצמך. מצא את מקומך הנכון בעולם. בחן כל הזמן את עצמך ומצא את המקום הנכון עבורך בעולם. זו קריאה לשינוי מתמיד...
מדינת-ישראל היא התגשמות מופלאה, אולי המופלאה ביותר במאה העשרים, של חלום לאומי. אין שום סיבה שלא נצליח באופן דומה, ואף טוב מכך, במאה השנים הבאות. לאחר מכן נחליט מה הלאה...
פרשת תולדות חותמת את מחזור הסיפורים במקרא אודות אברהם, אבי האומה הישראלית, ואחת הדמויות המרתקות בתנ"ך. ריכזנו פה עבורכם את כל המאמרים העוסקים באברהם באתרנו, והם מובאים לפי הכותבים השונים, לפי סדר הא"ב. קריאה נעימה!
עקדת יצחק נחשבת למעשה אמונתי מכונן בשלוש הדתות המונותאיסטיות. פרשני המקרא הרבו לפרשה, וניתן למצוא עליה אין ספור פרשנויות, שלעתים האחת סותרת את רעותה. הפרשנות של קפקא לסיפור העקדה, מסתמכת על הפילוסופיה של קאנט, ובעטיה קפקא מגיע למסקנה כי העקדה אינה עקדה, ואם היא הייתה אכן מתרחשת, על פי פשט פסוקי המקרא, הרי שאברהם היה נכנס לעולם הנצח...
מצוות המילה המופיעה בפרשת לך לך, על שני טעמיה המקראיים, הינה אחת מהמצוות הנשמרות בעם ישראל במהלך ההיסטוריה. היות וברית המילה הינה אות ברית בין האל ובין עם ישראל, הרי כל החפץ בגיור חייב לעבור את טקס ברית המילה האמור. מנגד, האם ניתן לחייב על מצוות המילה אוכלוסייה נכרית שאינה חפצה בכך?
לנוכח התבוננותנו בהתהלכותו של אברהם, בהכרת חובתו לפעולה בארץ, ההתנגדות החרדית לציונות מעוררת תמיהה. ראוי לבחון, עד כמה ההתנגדות רבת השנים, במיוחד במגמה הליטאית, סובלת מסירוב מתמשך לחיבור, בין הכרת חובתם לאלוהי השמים לבין הכרת חובתם לאלוהי הארץ...
המקרא אינו מתאר בדרך של שגרה מצבי רוח של צחוק. אולם בפרשת לך לך ובפרשת וירא בספר בראשית המקרא חורג ממנהגו ומתאר פעמיים ובפירוט רב את צחוקו של אברהם וצחוקה של שרה. אין זו חזרה סתמית. יש כאן בידול עמוק בין צחוקו של אברהם הנובע מתוך שמחה לבין צחוקה של שרה, הנובע ככול הנראה מלגלוג. הצחוק הזה מזכיר שני סוגי צחוק נוספים ומוכרים, המאוחדים לרעיון אחד. הצחוק של החתול ללא פנים וגוף בספר עליסה בארץ הפלאות, וצחוקו הדק של בודהא...