היה זה יהורם גאון שבתחילת ספטמבר 2023, בעיצומה של המחאה, שהעלה לסדר היום הציבורי את המושגים: 'תסמונת מינכאוזן' (Münchhausen Syndrome) ו'תסמונת מינכאוזן באמצעות שליח': "ויש חולי בשם "תסמונת מינכהאוזן באמצעות שליח", שזוהי תסמונת נפשית מוכרת בתחום הפסיכיאטריה. עיקר ביטויה בכך שאדם גורם בכוונה לפציעה או למחלה של... אחר, במטרה שניסיונות ההצלה שלו יעידו על טוב ליבו ומסירותו של הפוצע"...
אהוד אולמרט, אהוד ברק, דן חלוץ וישראל זיו, יירשמו בהיסטוריה כמובילי המחאה הבולטים והמיליטנטיים ביותר. אבל האם לארבעתם - כל אחד ממניעיו השונים בהחלט - יש גם צורך ב'הלבנה', קרי, בשיפוץ דמותם בזיכרון הלאומי ובעיני גורמים זרים, כמו גם בדפי החיפוש בגוגל? אם כן, הם לא לבד...
האם השתנה משהו במזרח התיכון, מאז הציע שמעון פרס להפוך את ההתנחלויות ברצועת עזה ל'קלאב מד'? לא אצל אהוד ברק ויאיר לפיד, שמתעקשים לדבוק בדקלומים הישנים, כאילו לא השתלט חמאס על הרצועה לפני יותר מעשור וכאילו אין לקחים להסיק משנות עיראק ואפגניסטן...
אכן, התנאים שהתפתחו ברצועת הביטחון בהנהגת הרמטכ"לים ברק וליפקין ובמדיניות שהתווה ראש הממשלה יצחק רבין, הפכו את המשך שהיית צה"ל ברצועת הביטחון למלחמה ללא תוחלת. אולם למרות הכורח שנוצר, שתי שאלות דורשות מענה: האחת, למה בשלבי ההתחלה, כשאפשר היה לעצור את ההתדרדרות, העניין הוזנח? והשנייה, למה כשכבר נוצר הכורח בקטיעה, הפעולה בוצעה ברשלנות?
ניתן בקלות להפוך את השטות שאהוד ברק פלט, למנוף להעצמת הביטחון הלאומי; בתנאי שנבחין וגם נכיר בחובבנותם של אלה; שבעברם עמדו בראש הצבא, והיום הם פועלים בזירה הפוליטית...
ב-25 פיסקאות סטקטו הציג אהוד ברק ב'הארץ' את משנתו המדינית. להלן אני משוחח עם הטענה המרכזית של כל אחת מפיסקאות אלו, אבל לא לפני שאומר את השורה התחתונה: ברק סותר את עצמו באופן מדהים...
ב- 6 בספטמבר 2019 פרסם אהוד ברק מאמר ב'הארץ', תחת השם: "אנחנו במצב חירום, חדלו לעסוק בדקויות". בתחילת המאמר, הוא מנסח את החזון של מה שהוא מכנה: "הרוב הדמוקרטי". החזון הזה מאופיין בעיקר במה שאין בו: אין בו שום נימה של ייחוד יהודי!
אנו נמצאים היום בעידן חדש. לפני עשרים שנה היה צה"ל אחד הצבאות היחידים בעולם שהפעילו מזל"טים. בסוף, העליונות הטכנולוגית ממצה את עצמה: כשם שכולנו היום יודעים לנהוג וכולנו מפעילים מחשב; כך יש לכולם מערכות נשק די דומות...
הן הפיגוע הרצחני בעין-בובים באוגוסט 2019, והן טבח ה- 7 באוקטובר 2023 בעוטף עזה, מבטאים מאבק עתיק יומין על שליטה בטריטוריה. המאבק הזה מתקיים בצורותיו השונות, במלוא מרחבי הארץ וגם בגליל ובנגב. מבחינת הפלסטינים, יהודים יכולים אולי להתקיים, תחת שליטה מוסלמית, במגדלי הערים, לעסוק בעסקי הצווארון הלבן, בהיי-טק ובמסחר - זה מקומם כיהודים. במרחב הפתוח לעומת זאת, בחקלאות, בשדות, במעיינות, במרחבי המרעה - שם צריך לשלוט הערבי.
