ברצף הסיפורי של פרשת וארא, משובצת רשימה או ליתר דיוק מגילת יוחסין של בית אהרון. לכאורה קטיעת הרצף הסיפורי איננה במקומה, אולם בקריאה נוספת ברור למעיין בפסוקים כי המספר המקראי שיבץ את מגילת היוחסין של בית אהרון בכוונה תחילה, ואף השתמש באמצעים ספרותיים שונים שהמרכזי ביניהם הוא החזרה המקשרת. אם כך מה הייתה כוונתו בכך?

כיצד מגיב אהרון על מות שני בניו הכהנים? על פי הסיפור המקראי אהרון מחריש – וידום אהרון, הוא בעצם לא מגיב, האומנם? על פרשנויות שונות, יש האומרים שהוא שתק לאחר בכי וזעקה גדולה, ויש האומרים כי הוא קיבל עליו את הדין ושתק מלכתחילה.

בפרשת עקב בספר דברים, במהלך נאומו חוזר משה לשבירת הלוחות, בגלל מעשי העגל של בני ישראל. מדוע משה מדגיש שוב את שבירת הלוחות שנזכרו כבר בספר שמות באופן נרחב? האם יש כאן מסר עמוק לדור שאמור להיכנס לארץ?

בסוף פרשת בהעלותך, בספר במדבר, מותחים אחיו של משה, מרים ואהרון, ביקורת עליו בשני תחומים: האחת, כי לקח לו אישה כושית (האם הכוונה לאשתו ציפורה או לאחרת?...); והשנייה, כי גם הם נביאים מטעם האל, ומשה לא צריך לקחת את הבכורה על כך. בשל הביקורת הזו נענשים שניהם מידי האל: אהרן מורחק מאוהל מועד, ואילו מרים נתקפת צרעת ומורחקת מכל מחנה ישראל לשבוע ימים...

ספר שמות נותן לנו את השיעור הראשון בניהול. הוא עוסק בהיווצרות הביורוקרטיה, כאשר יתרו מייעץ למשה לבנות מדרג ביורוקרטי על מנת להקטין את מוטת השליטה שעל כתפיו...