אין לי בעיה עם התאבדות כל עוד היא נעשית על ידי הפרט למען הפרט, וכל עוד מדובר בהחלטה של הפרט להפסיק את חייו כאן על פני אדמה. אבל מה שעושים גאוני קץ-ההיסטוריה הוא קריאת כיוון להתאבדות קולקטיבית, וזה כבר סיפור אחר לגמרי...
ספק הוא עניין חיוני שאי אפשר להגזים בחשיבותו. בעולם מתוקן לא היינו אמורים להתפעל ממנו יותר משאנו מתפעלים מהיכולת האנושית (המאפיינת את עולם החי בכללותו) לנשום. כי ספק – כמו נשימה, אם כי באופן מורכב בהרבה – הוא תנאי לקיום. נשימה היא אוטומטית ולכן לא תלויה לא ברצון טוב ולא בערכים ולא בנרטיבים ולא בשום אינטרס פוליטי...
בערך 366 מלים על הנטייה המוזרה של מחנכים לוותר על חתירה לאמת לטובת שלום בית של 'נראטיבים'. התופעה מוכרת כמובן וניתן לסכמה במלים האלמותיות של שלמה ארצי, 'אני חיה פוליטית מזדהה עם מיעוטים'...
ההומו-סאפיינס יצור עצלן יחסית. הוא מחפש יעילות. ויעילות פירושה הוא שמשהו (מים למשל) או מישהו (אדם אחר למשל) יעשה עבורו את העבודה. זה שורש ההיסטוריה של הפיתוח הטכנולוגי, אבל זה גם שורש מוסד העבדות. תשאלו את אבירי הדמוקרטיה היוונית. מסוג הדברים שלא מספרים לנו כשמלמדים את דבר ההבל לפיו מקורה של הדמוקרטיה הוא באתונה...
366 מלים על סיסמה ריקה נוספת, המזיקה לתקשורת ראויה לשמה: 'לכל מטבע יש שני צדדים': אכן לכל מטבע יש שני צדדים, אבל הנמשל לא דומה למשל, כי בעולם המעשים, אליו ניגשים בפתיחות הנדרשת הזו - לפיה לכל דבר יש שני צדדים - המצב אחר בתכלית...
366 מלים על גיור במדינה יהודית-דמוקרטית מתקדמת, כפי שכמעט הייתה (בתחום זה, בימיו של שר הפנים ישראל בר-יהודה, האיש שעל שמו הגשר, בסוף שנות החמישים) וכפי שתוכל להיות...
הפרדת הרשויות לפיכך היא סוג של משאת נפש שמטרתה אחת ויחידה: הגבלת כוחו של השלטון. והשלטון הדמוקרטי כדאי לזכור, קיים לא לכבוד עצמו למרות שאין פסול ברצון של מי שנמצא בשלטון להמשיך להיות בשלטון, אלא לטובת מימוש היעדים (השונים ולכן המחייבים פשרה) של האזרחים...
366 מלים על סופן, עלייתן, התפלגותן והשתנותן של מפלגות, ומדוע לא מדובר בהרבה יותר מאשר פולקלור השווה בערכו כמעט לעיסוק באגדות ובנוסטלגיות ספורטיביות... הידעתם למשל שהפועל ר"ג לקחה את גביע המדינה, שהפועל גבת-יגור ניצחה את מכבי ת"א ושהפועל פתח-תקווה היתה אלופה חמש פעמים ברציפות?
דיין וגולדה אחזו בשתי תפיסות מנוגדות על שלום, ביטחון והתיישבות. הוויכוח על מדיניות הביטחון וההתיישבות - שנעשתה דרך דעת הקהל מבחירות 1969 עד אוקטובר 73 - המשיכה באוקטובר 1973 בדם ואש ותימרות עשן...
דמוקרטיה היא גם הכרחית וגם לא הכרחית באותה המידה. היא לא הכרחית כי שום דבר בעולמנו האנושי – להוציא את המוות (וגם על זה עובדים) – איננו הכרחי. היא הכרחית כי נטייתו הטבעית של האדם היא למשמעות רוחנית ולוודאות חומרית (לאו דווקא בסדר הזה)...