חג כ"ט בנובמבר שמח לעם ישראל. אמנם כתבתי בנושא לא פעם ולא פעמיים, ואפילו במעריב, אבל אני מספיק מודע לעצמי כדי להבין שגם אם אני נורא חכם וכן הלאה, לא כולם קוראים ומי שקראו אולי לא זוכרים. אז הנה זה שוב, לא בקיצור אולי, ועם קצת תוספות. לפני 72 שנים התקבלה בעצרת האו"ם הצעת החלוקה המוכרת גם במספר 181...

"חוקרים רבים בתחום מדעי הרוח והחברה פנו לאמונה, ש'כל הבחירות הן בחירות פוליטיות, שכל עניין אינטלקטואלי משרת מטרה חברתית כלשהי'... הדגם של הפרופסור כאינטלקטואל ביקורתי, המשחרר את קהלו מסוג כזה או אחר של תודעה כוזבת, מוסד בתוך כמה מגמות אקדמיות, ובראש ובראשונה בלימודי ספרות וסוציולוגיה"...

פריצתו של המדע אל עבר בירור התופעות, קטנות כגדולות, ממחזור הדם ועד לתנועות הכוכבים במסילותיהם, ומבירור התופעות אל עבר פיתוח ההמצאות המועילות (מקיטור ועד חשמל, מעירוי דם ועד השימוש במורפיום), הביא אנשים להניח, שמה שנכון לפענוח סודות הטבע, עשוי להיות נכון לפענוח העבר האנושי. ולפענוח העבר האנושי קוראים במלה אחת: היסטוריה. וכל השאר, כמה צפוי, היסטוריה...

ב-25 פיסקאות סטקטו הציג אהוד ברק ב'הארץ' את משנתו המדינית. להלן אני משוחח עם הטענה המרכזית של כל אחת מפיסקאות אלו, אבל לא לפני שאומר את השורה התחתונה: ברק סותר את עצמו באופן מדהים...

בשורה התחתונה הספר הזה טוב שנברא משלא נברא, אבל אם כבר נברא כספר, ראוי היה לעשות מאמץ לכתוב אותו כספר... פרופ' אודי מנור על ספרה של רבקה שפק-ליסק, מתי ואיך היגרו הערבים והמוסלמים לארץ ישראל: חלק ב' (1948-1918), שראה אור בהוצאת ידיעות אחרונות, 2019...

אינני מאמין באפשרות של חברת מופת. נכון לעכשיו הייתי שמח לראות קצת פחות בריונים בכביש ומעט פחות אשפה בפארקים וברחובות. כרגע זו נראית משימה גדולה מאד, כמעט בלתי אפשרית. אני מינימליסט, אבל מכאן ועד לוותר לחלוטין על שאיפה לחיים ציבוריים ראויים יותר, המרחק גדול. ואם יש אדם שבסגנונו, בדבריו, במעשיו, ברוחו, בשיטותיו, בהתנהלותו, בגחמותיו, ובכל מאודו הציבורי תורם את ההפך לכל מה שאפילו מינימליסטים כמוני היו רוצים לראות כאן, הרי שזה בנימין נתניהו...

ישנם קווי דמיון רבים בין הדילמות היווניות לישראליות: די להזכיר כותרות כמו 'מדינה יוונית-דמוקרטית' או 'מיהו יווני'... בזכות ההיסטוריה, גם זו של יוון, אנחנו כבר לא עם לבדד ישכון. אף פעם לא היינו, 'רק בראש', אבל זה כבר עוד נושא לעוד מאמר בפעם אחרת...

כך או אחרת, ברור לחלוטין מדוע יש אנשים - המפורסם והבכיר ביניהם היה שמעון פרס - שחשבו ואמרו שאין טעם ללמוד היסטוריה. מילא חשבו ואמרו, במקרה של שימון פרס, גם עשו (תכנית הייצוב כללה בתוכה בין השאר קיצוץ של מאות אלפי שעות לימוד. את התוצאה אנו רואים היום ברמה הגבוהה מאד של הבורות הישראלית)...

'אתיופים' (כמו 'מרוקנים' או 'רומנים') הם בסופו של דבר וקודם כל פרטים המקבלים בכל רגע הכרעות לכאן או לכאן או לשם או לשם. הנסיבות יכולות להיות נדיבות יותר או פחות, אבל עובדה היא שיש כאלו שעל בסיס אותן נסיבות הגיעו לכאן, ואילו אחרים הגיעו לשם...

המלים 'למי קראת פשיסט?' הן (בין השאר) כותרת של ספר חדש מאת ג'ונה גולדברג (Jonah Goldberg). כיוון שמדובר בספר בעייתי, שבארה"ב הוא כבר רב מכר ואולי הוא יהיה כזה גם בארץ הקודש, ראוי לכתוב עליו קצת יותר מאשר עשר שורות...