ב- 13 בספטמבר 1938, דיכא הצבא הצ'כי מרידה של הסודטים הגרמנים, בהנהגת "מפלגת הסודטים הגרמניים" ה - Sd.P. 16 יום מאוחר יותר הפכו אירועים אלה ללא רלוונטיים, בעקבות החתימה על הסכם מינכן (ב- 29 בספטמבר 1938), בו כפו המעצמות - צרפת, בריטניה, איטליה וגרמניה על צ'כוסלובקיה להעביר את חבל הסודטים לידי גרמניה, ובעצם, לאבד את עצמה לדעת ולאבד את עצמאותה, כשנה לאחר מכן. המאמר מתאר את המרד, ואת השתלשלות הנסיבות שהובילו אליו...

  [בתמונה: משבר אוקטובר בקוויבק: חיילים ברחובות הערים] [מתוך הספר: אופן הטיפול של מדינות דמוקרטיות במרי אזרחי אלים. למעבר לתוכן העניינים לחץ כאן] מבוא  באוקטובר 1970, התרחש בקנדה משבר אלים, המשבר הרציני היחיד בהיסטוריה המודרנית של קנדה, המכונה "משבר אוקטובר 1970" (או "אוקטובר השחור", על ידי התנועה לשחרור קוויבק). המשבר פרץ על רקע שאיפות הבדלנות המתחזקות…

[בתמונה: קריקטורה מהמאה ה- 19 על יחסי מפלגת הלייבור האמריקאית עם האנרכיסטים] [מתוך הספר: אופן הטיפול של מדינות דמוקרטיות במרי אזרחי אלים. למעבר לתוכן העניינים לחץ כאן] המאמר עודכן ב- 16 ביולי 2020 מבוא מטרת הפרק לבחון את האופן שבו טופלו אירועי חירום בשיקגו, ארצות הברית, בתקופת גל הטרור האנרכיסטי בסוף המאה התשע עשרה ולנתח את הגורמים, אשר…

[מתוך הספר: אופן הטיפול של מדינות דמוקרטיות במרי אזרחי אלים. למעבר לתוכן העניינים לחץ כאן]  מבוא – שורשי הסכסוך בצפון אירלנד[1]  הסכסוך בצפון אירלנד הינו סכסוך דתי ולאומי בין האוכלוסייה הפרוטסטנטית, התומכת, ברובה, באיחוד עם בריטניה, ובין האוכלוסייה הקתולית, אשר תומכת באחת משתי האופציות הבאות: צפון אירלנד עצמאית או איחוד עם הרפובליקה האירית החופשית. הסכסוך נמשך…

מתוך הנחה, שאין נוסחת קסם שתאפשר פתרון מכני להתמודדות עם קריאות תיגר קיצוניות, על כל משטר דמוקרטי נגזר לעצב מערכת של כללים, שתאפשר לו להתמודד עם הביטויים השונים של הקיצוניות, כאשר אלו מתרגשים ובאים עליו. כללים אלה מציפים את המתח והתנגשויות בין שלטון החוק לבין צרכי הביטחון, שהוא מצב מובנה בתוך השיטה הדמוקרטית שלנו...

כיצד ניתן להגדיר אירועי סדר ציבורי או אירועים של מרי אזרחי אלים (Violent civil disobedience), המהווים סכנה לביטחון הלאומי? סוגיית ההגדרה אינה שאלה תאורטית גרידא. יש לה השפעה מכרעת על האופן שבו נתפסים אירועי סדר מסוימים, ולכן, גם על האופן שבו הם מטופלים על ידי הכוחות המזוינים של המדינה.

[בתמונה: אזרחים אמריקניים ממוצא יפני בהסגר במהלך מלחמת העולם השנייה. למקור לחץ כאן] [מתוך הספר: אופן הטיפול של מדינות דמוקרטיות במרי אזרחי אלים. למעבר לתוכן העניינים לחץ כאן] [לקובץ המאמרים באתר, 'ייצור ידע' בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן] [לריכוז המאמרים על המגזר הערבי בישראל, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על הצורך בהקמת משמר לאומי בישראל, לחצו…

למרות מצבה הרגיש והייחודי של מדינת ישראל, אין היא המדינה היחידה המתמודדת עם אירועים המאיימים על הביטחון הלאומי שלה בתוך גבולותיה. ההיפך הוא הנכון. 90%-80% ממדינות העולם לא ניצבות בפני כל איום חיצוני ממשי, אולם, הן מתמודדות עם איומי פנים רבים. גם אחרי אירועי ה- 11 בספטמבר 2001, לא השתנה מצב זה באופן מהותי. על האיומים הפנימיים עימן מתמודדות מדינות דמוקרטיות ניתן למנות איומים אזוריים, סקטוריאליים, אתניים, חברתיים וכדומה. חלק מאיומים אלה משמעותי יותר, חלק פחות, אבל, לחלק מהם יש ללא ספק השפעה ישירה על הביטחון הלאומי. מטרת הספר לבחון, כיצד מתמודדות מדינות דמוקרטיות עם האיום לפגיעה בביטחון הלאומי שלהם, ולנסות וללמוד מאותם מקרים לגבי המציאות הישראלית המורכבת.

האם מדינת ישראל נמצאת בתהליך מתמיד של הסלמה עם תושביה הערביים, או, שמא, היו אירועי אוקטובר 2000 ופרעות תשפ"א רק קפיצות חד פעמיות, בתוך תהליך שיש בו גם עליות וגם מורדות?