עולם הניהול המודרני הופך פניו אל השטח. זמנו של המנהל הזוטר הופך יקר יותר ויותר. אם אלו סדרי העדיפות, הרי תפקידה של ה'ישיבה' ככלי ניהולי קטן והולך. ברגע כזה או אחר, מודה בכך כל מנהל, ולו השמרן ביותר. אלטרנטיבות לא חסרות.
ולמרות זאת, דומה כי עוד ארוכה הדרך עד שניגאל מ'עונשו' של כלי בעייתי זה.
אחד הכלים המעניינים בניהול, שארגונים משתמשים בו אך מעט (וגם אז, בדרך כלל באופן שגוי) הוא הרוטציה. לפני שנים רבות, בשנת 1997, כתבנו, דר אורית שלו ואנוכי מאמר, בשם: הרוטציה בארגון - יתרון או מכשלה ניהולית?, שבחן אם כדאי למשטרת ישראל לאמץ אותו ככלי לטיפול בבעיות שונות. דומני שראוי לקברניטי המשטרה לשקול את השימוש בכלי כרעיון מחולל לשיפור שתיים מהרעות החולות המקשות על המשטרה: התרבות הארגונית מחד גיסא; והצורך הדחוף ברפורמה בשיטות העבודה של מערך הסיור מאידך גיסא.
[לחזור לכתב העת משטרה וחברה לחץ כאן] [להורדת המאמר כאן: יחזקאלי ושלו: יחסי המפכל עם השר הממונה] [לריכוז המאמרים על יחסי המפכ"ל והשר הממונה, באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על יחסי הגומלין בין עובדי ציבור לנבחריו, לחצו כאן] ניצב משנה ד"ר פנחס יחזקאלי הוא מדריך המכללה לביטחון לאומי של צה"ל אורית שלו היא דוקטורנטית ומרצה…
בשנים 1993-1991 הופעל בבאר-שבע פרויקט קהילתי - ניסיוני, במסגרתו הפנתה המשטרה מועמדים פוטנציאלים, שביצעו עבירות, לגמילה, לקבוצת ה- N.A. (נרקומנים אנונימיים), במסגרת תנאי השחרור בערובה. מחקר זה בודק האם חברות בקבוצת ה- N.A. בבאר-שבע השפיעה על דפוסי הפשיעה של עבריינים מכורים שפנו/הופנו לקבוצה. מטרת המחקר הייתה לבחון את כדאיות שיתוף הפעולה של רשויות אכיפת החוק עם קבוצה זו, ועם מערכת הגמילה הממסדית שהתפתחה על בסיס "תוכנית שנים-עשר הצעדים" של ה- .N.A...
בתחילת שנה זו נסע המפכ"ל וילק לארה"ב במטרה לבחון שיטות עבודה חדשות. במהלך ביקורו שם הוא התרשם מאוד משיטת ניהול שנהוגה במשטרת ניו יורק - NYPD מזה מספר שנים: COMPSTAT. הוחלט לאמץ שיטת ניהול זו גם בישראל (בהתאמות הנדרשות) ומפכ"ל משטרת ניו יורק הוזמן להציג את הנושא בפני קציני משטרת ישראל. לכנס הוזמנה כל שדרת הפיקוד של משטרת ישראל.
בחלק הראשון של הכנס מפכ"ל משטרת ישראל רב ניצב יהודה וילק הציג את רעיון ה- COMPSTAT והמפכ"ל ספיר סיפר על הניסיון בתחום במשטרת ניו יורק. בחלק השני של הכנס שני המפכ"לים השיבו לשאלות מהקהל.
[התמונה המקורית היא תמונה חופשית – CC0 Creative Commons – שעוצבה והועלתה על ידי Free-Photos לאתר Pixabay] [לאוסף המאמרים בנושא רוטציה ככלי ניהולי, לחצו כאן] המאמר עודכן ב- 6 באפריל 2020 ד"ר פנחס יחזקאלי וד"ר אורית שלו הם מומחים בתחומי הניהול. גרסה מוקדמת של מאמר זה ראתה אור לראשונה בכתב העת 'ניהול', באוקטובר 1995; ולאחר מכן…
תופעת האלתור והשלכותיה בארגונים היררכיים עלתה לאחרונה לכותרות העיתונים, בעקבות ראיונות שנתן האלוף בן-חנן, מפקד המכללות הפורש מצה"ל לתקשורת, שיחס את תופעת האלתור להעדר מקצועיות (סופר, 1994). תופעת האלתור אינה מאפיין של הארגון הצבאי לבדו. אולם היא הפכה מעין 'מאפיין לאומי' שיש לו השלכות עמוקות גם על המנהל הישראלי וסגנון הניהול שלו. מאמר זה עניינו בברור הקשר שבין אלתור למקצוענות, והמשתמע מכך.
[מאמר זה פורסם לראשונה בכתב העת מראות המשטרה, גיליון 150, מרץ-אפריל 1995, עמ' 29-28] המשמר האזרחי, הנכנס עתה לשנתו ה- 21, ביסס עצמו כארגון הוולונטרי הגדול בישראל. אולם למרות מספר מתנדביו המרשים, דומה כי עדיין לא מיצה את מלוא פוטנציאל ההתפתחות שלו מחד, וטרם זכה להכרה כ'בוגר' בתוך המשטרה, מאידך. השינויים בתפיסה של משטרות המערב,…
[תמונת המקור] [מאמר זה נכתב עם דר אורית שלו. הוא ראה אור לראשונה בכתב העת סטטוס, במרץ 1994] [לקובץ המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר ייצור ידע', לחצו כאן] מטרת המאמר שיקול הדעת של השוטר, במסגרת תפקודו, הוא חסר תקדים לעומת המקצועות האחרים בשירות הציבורי. לעובדה זו השלכות רבות על תפקוד המשטרה בכלל ותפקודה…
המאמר מציג שלושה מודלים אפשריים של תפקיד סגן המפקד / המנהל בארגון: 'הסגן המאיים', 'המנוטרל' ו'האפקטיבי'. 'מודל הסגן המאיים' הוא המסוכן ביותר למנהלים בטווח הקצר; 'מודל הסגן האפקטיבי' הוא האידיאלי, אולם הקשה ביותר להשגה ומחייב מיומנויות אישיות גבוהות אצל הסגן והמנהל כאחד. על כן, נוטים מנהלים לאמץ את המודל האמצעי של 'הסגן המנוטרל'. מודל זה, פחות הרסני אמנם בטווח הקצר, אולם יש לו השפעות שליליות ארוכות טווח.
"מלכוד" זה מהווה ללא ספק סוגיה ניהולית ראשונה במעלה, המחייבת העמקה ודיון מקיפים יותר מהמעט הקיים היום בספרות המקצועית.
