אבי הראל: עבודת הכוהן הגדול ביום הכיפורים – היבטים קבליים

פרשת אחרי מות, עוסקת בפרק ט"ז בהרחבה בטקס הכפרה שנערך על ידי הכוהן הגדול ביום הכיפורים. הטקס האמור היה מכפר על חטאי בני ישראל, כמו גם על הכוהן הגדול ועל המשכן/מקדש כולו. עבודה ייחודית זו מקבלת תפנית פרשנית מעניינית בספר הזוהר ובספרו של יוסף ג'יקטיליה, שערי אורה. שניהם מייחסים לעבודת הכוהן הגדול ביום הכיפורים פן מיסטי מובהק, שבו הוא מאחד את אילן הספירות האלוהי, מכוח ספירת שכינה, עד ספירת בינה.

דוד א' פרנקל: הרהורים על פרשות אחרי מות וקדושים

"וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" לעומת "ואהבת את רעך כמוך" היא דרישה לשוויון בין יחסו של אדם לעצמו ליחסו לזולת. עלינו לאהוב, במובן של לכבד, את החסרונות של רעינו כמו שאנו מתייחסים לחסרונותינו, ונדע להעריך את יתרונותיהם כפי שאנו מעריכים את יתרונותינו. זו, לדעתי, המשמעות של "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ", שהיא אהבה שכלית, בין אם נכללת בה גם אהבה רגשית ובין אם לאו.

אבי הראל: טקס הכפרה ביום הכיפורים

פרק ט"ז בפרשת אחרי מות מתאר בהרחבה את טקס הכפרה, שנערך ביום הכיפורים על ידי הכוהן הגדול. הטקס נועד לכפר על חטאי בני ישראל וגם על הכוהן הגדול ובני ביתו, ועל המקדש וכליו. טקס העבודה ביום הכיפורים הינו טקס מורכב וקשה, ונעשה בעיקר בידיו של הכוהן הגדול.

איילת קציר: שירה בעין נשית ברוח פרשת השבוע – פרשת אחרי מות – קדושים

ערב יום הזיכרון: וּבְלֶכְתְּךָ ציוית לִי חַיִּים. חַיִּים שְׁלֵמִים צִוִּיתָ עָלַי לֹא שְׁבוּרִים, מְלֵאִים. נוֹתַרְתִּי כָּאן, לְבַד, להללם, לפארם; וְלֹא יָדַעְתִּי נַפְשִׁי, וְכָל מָה שֶׁהַלֵּב רָצָה, זֶה אוֹתְךָ...

אבי הראל: עבודת המולך, מקורה ומשמעותה

איסור עבודת המולך, הנזכר יותר מפעם אחת הינו איסור חמור שעונשו בצידו. בתחילה חשבו החוקרים כי עבודת המולך מקורה בפיניקיה, אולם העובדה שפולחן זה לא מוזכר בממלכת ישראל, שקיימה יחסים עם ממלכת צור הפריך את הטענה האמורה. בנוסף, עבודת המולך נזכרת רק בממלכת יהודה, בימיהם של המלכים אחז ומנשה. אשר על כן יתכן מאוד שפולחן זה הגיע דווקא מהממלכה האשורית...

פרשת 'אחרי מות' באתר 'ייצור ידע'

פרשת אַחֲרֵי מוֹת היא פרשת השבוע השישית בספר ויקרא. היא מתחילה בפרק ט"ז, פסוק א' ומסתיימת בפרק י"ח, פסוק ל'. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים, שהופיעו באתר 'ייצור ידע' אודות פרשת אַחֲרֵי מוֹת, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

אבי הראל: משמעותו של יום הכיפורים במקרא ובספר היובלים

יום הכיפורים המקראי, שמוזכר בספרי שמות ויקרא ובמדבר, הינו יום של מעשה פולחני של הכוהן הגדול בו הוא מכפר אחת לשנה על חטאי בני ישראל. לעומת זאת התפיסה שמציג ספר היובלים היא שונה. לטעמו עבודת הקרבנות והעלאת הקטורת הקבועה שנעשית על ידי הכוהנים בכל שבת, הם מקור הכפרה על עם ישראל. ולכן, יום הכיפורים מתייחס אפוא לחטא הנפילים קודם המבול, וליום זיכרון וכפרה על חטא מכירת יוסף...