אני רוצה לספר לכם על אמי פלנט שלי, אם כי אני משוכנע שהוא לא זכר אותי כבר ביום בו השתחררתי משירות סדיר, אי שם במלחמת המפרץ...

הקול בנייד הזכיר לי כי מיקומי בתור הינו 1033 וכי זמן ההמתנה הינו כ-1 וחמישים שניות. לבשתי שוב פיג'מה, צחצחתי שיניים ושקעתי בשינה עמוקה...

מישהו צריך להסביר למקבלי ההחלטות שהסיפורים של חכמי חלם כמו זה שישבו חכמי חלם שבעה ימים ושבעה לילות והחליטו על חפירת בור שלישי כדי להכניס לתוכו את האדמה של הבור השני, לאחר שהכניסו לבור השני את האדמה שהוציאו מהבור הראשון – זה סיפור היתולי ולא ספר הוראות כיצד מקבלים החלטות...

קבלת החלטות היא תהליך, ואין לאף אחד מונופול על החלטות טובות, כלומר הטענות כי היו צריכים לקבל החלטה כזו או אחרת, זה חוכמה שבדיעבד שלא ממש עוזרת. החוכמה היא לבנות תהליך כזה שיעלה את הסיכויים לקבל החלטה נכונה – ולא פחות חשוב – לבצע את ההחלטה כפי שהתקבלה.

עכשיו, אם הניסוח (ה-framing) לחרדים היה כזה שאומר שזה שאתם מפרים את החלטות של ועדת הקורונה אתם למעשה עושים לנו את מה ששנוא עליכם, ואתם גורמים למתים אצלנו: אם כך היינו מנסחים את המטרה, אולי היינו מצליחים לעמוד בהחלטות שהתקבלו בוועדת הקורונה...

כל עוד הפרויקטור לא מקבל סמכות לפעול, אלא מקבל רק אחריות, כשהסמכות נשארת אצל ראש הממשלה, הכישלון ידוע מראש. שורש הכישלונות שלנו טמון בכך שהמנהל/ראש ממשלה/המפקד – "המאצ'ו הישראלי" – חייב להשאיר אצלו, קרוב לחזה את הסמכות ומעביר רק את האחריות לכפופים לו – וזה פשוט לא עובד...

הבעיה הגדולה של מדינת ישראל, אם כן, היא לא גידול חברי הממשלה ל- 36 שרים, שהרי כבר בעת משבר הקורונה היה ברור כי ההחלטות התקבלו הרבה לפני ישיבות הממשלה, וכי קיים גוף שלטוני הקובע את המדיניות הרבה לפני שהשרים כלל מודעים לעניין או לצורך להחליט. הבעיה הגדולה הם מיהם חברי המטבחון, המקבלים את ההחלטות. אני חושש שיתברר כי מדובר בראש הממשלה, באשתו ובבנו...

מי שאינו רשע, שישב בביתו ויעביר את ליל הסדר לבדו, יספר את סיפור קורח (שהינו חלק בלתי נפרד מיציאה מעבדות לחירות) באמצעי תקשורת שאינם פנים לפנים (טלפון, ZOOM וכיוצ') ולא ישכח להגיד, כמצוות רבן גמליאל, פסח, מצא ומרור. לשנה הבאה בירושלים הבנויה, בריאים ומסובים סביב שולחנות החג. חג שמח...

הילדים בבית ואי אפשר לשלוח אותם לסבים והסבתות – כי הם בגיל המסוכן. זה הזמן המסוכן ביותר לחיי המשפחה. הלחץ גדול יותר, אם אחד או יותר מההורים נמצא בחופשה ללא תשלום כי מקום העבודה שלו נסגר. הפתרון הוא כמובן הידברות. כללים פשוטים, המומלצים לכל משפחה וזוג – ומומלץ יותר בימים של קורונה...

הפלונטר קיים וידוע, ונראה כי אין מוצא אלא בחירות בפעם השלישית. העמדות ידועות: בנימין נתניהו מתחפר עם "הגוש" ובני גנץ עם "לא לראש ממשלה עם כתב אישום"; ונראה כי העמדות מנוגדות, אך האם אין מוצא? לו הייתי אני מגשר – הייתי בוחן אינטרסים, ולא רק עמדות...