עופר בורין: איכה, פרק ה – סיכום וסיכום אלטרנטיבי

הקינה החמישית והאחרונה בספר איכה מסכמת את אסון החורבן ומבקשת מיהוה שישיב עטרה ליושנה. הקינה כתובה בלשון מאוד מאוד סבילה. ניראה כאילו אין כאן לקיחת אחריות מצד תושבי ירושלים; ולכן, אני מביא את הקינה עם מספר תיקונים קלים המבטאים בעיני רוח של לקיחת אחריות הן לחורבן והן לתיקון העתידי...

עופר בורין: איכה, פרק ד – ירושלים גרועה מסדום

קינת איכה הרביעית, נבואת ישעיהו, נבואת ירמיהו, נבואת יחזקאל, כולן התגשמו בימי בית ראשון; וכולן בדרך להתגשם גם בימי בית שנות 2,000. זה עוד לא מאוחר. אפשר לתקן. תשאלו את ישעיהו כיצד: כז צִיּ֖וֹן בְּמִשְׁפָּ֣ט תִּפָּדֶ֑ה וְשָׁבֶ֖יהָ בִּצְדָקָֽה׃

צום עשירי בטבת ומגילת איכה באתר ייצור ידע

עשרה בטבת הוא יום צום המציין את תחילת המצור של נבוכדנצר מלך בבל על ירושלים; ומְגִלַּת אֵיכָה היא קובץ של חמש קינות, שחוברו ככל הנראה לאחר חורבן ירושלים. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות חורבן ירושלים ובית המקדש, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה נעימה!

עופר בורין: איכה, פרק א – א.ב. של בכי (מילון הקינה היהודי)

מגילת איכה נכתבה, עפ"י המסורת, ע"י נביא חורבנה של ירושלים – ירמיהו. יש הטוענים שהוא כתב אותה 17 שנה לפני החורבן עצמו. היה לו זמן לכתוב את הקינה תוך שימוש באקרוסטיכון מלא – כל פסוק קיבל אות מהאלף בית, לטובת בכי וקינה על החורבן. עם של מקצוענים בבכי לאחר קטסטרופה. יותר מדי קטסטרופות ויותר מדי בכי בשביל עם אחד...

אבי הראל: אֵיכָה של משה ישעיהו וירמיהו

משה, בנאום הפרידה שלו, מזהיר מפני תופעה שהוא מזהה באופיו של העם – קבלה והשלמה ולא יצירה ושינוי. הביקורת שבה מתחיל משה מתגלמת היטב בדבריהם של הנביאים: העם והנהגתו מתנהלים באופן פסיבי, התנהלות הרת אסון שסופה כאוס מוסרי מוחלט...