פחות מחודש אחרי שאיבדנו את ד"ר אילנה (אילי) גולדברג ז"ל, יצא לאור ספרה השלישי, שעליו עמלה כמעט עד הסוף: "להיות אסיר: החיים בבית הסוהר וחוויית המאסר". כמה סמלי... כמה אופייני לאילי... להזכיר לנו שהיא פה איתנו לזמן רב, דרך החומרים הייחודיים והחשובים שתרמה לארון הספרים שלנו - ושל שירות בתי הסוהר....
מתגעגעים לגונדר משנה, ד"ר אילנה אילי גולדברג ז"ל - מחשובי האקדמאים בתחום אכיפת החוק בישראל - שנקטפה מאיתנו בטרם עת! רוב ספריה ומאמריה של אילי ניתנים להורדה באתר זה!
מדיניות נכונה של מערכת האכיפה, שתתמקד בחוויית מאסר - שביסודה שמירה על כבוד האדם, חירותו וזכויותיו - תשפר את איכות החיים של האסיר, את נכונותו לעבור תהליך שינוי, לקבל את כללי ההתנהגות של החברה ולהימנע מפשיעה. היא תחזק את יכולת האסירים לתרגל יותר אוטונומיה וקבלת החלטות, לחוות את החופש הפנימי, ובכך, להבנות את היכולות להשתלב בחברה מחדש, תוך שמירה על החוקים והכללים השוררים בה.
מאמר זה עוסק במצבם של בתי סוהר הצבאיים, בתפקידם ובמטרותיהם בצה"ל ובחברה הישראלית, ובשינויים שעברו במהלך השנים, בהשוואה לשינויים בסביבתם. מטרתו, להביא למודעות את מצבם של בתי הסוהר הצבאיים, את משמעות הכליאה בהם על החברה בכלל ועל הכלואים בפרט, את החשיבות בהגדרה חדשה של תפקידם החברתי ולעורר את מקבלי ההחלטות במדינה בכלל ובצה"ל בפרט ליישם בהם רפורמה משמעתית.
האסירים הביטחוניים מהווים מוקד כוח בחברה הפלסטינית. הם משולבים ברשת ארגוני הטרור הפלסטיני; ויש להם יכולת לקיים תקשורת דו-סטרית, ישירה ועקיפה, עם הגורמים השונים מחוץ לכלא. הנהגת האסירים התחזקה לאחר שחרורה, ולקחה תפקיד משמעותי בחברה הפלסטינית. גם מדינת ישראל סייעה להתגבשות והתחזקות מוקד הכוח זה, על ידי נכונותה "לקנות שקט" באמצעות וויתורים.
מנהלי בתי הסוהר בישראל נמצאים בקונפליקט תפקידי, שכן הם תומכים במובהק בשיקום, אך בפועל מתקיימת מדיניות כליאה ענישתית-אחזקתית. ברוח השינוי שחל בחברה המערבית המודרנית לחיזוק הגישה השיקומית בבתי הסוהר, נדרשת בישראל רפורמה במדיניות הכליאה, שתיתן תוקף לתפיסה שבית הסוהר הוא ארגון אזרחי ותגדיר את שיקום האסירים כיעד מרכזי. החלטה כזו עשויה להביא לידי שינוי בסדרי העדיפויות בפעילויות בתי הסוהר ולהקצאת משאבים בהתאם. היא עשויה לעודד את העשייה של מפקדי בתי הסוהר בתחום השיקום ולמנוע את הקונפליקט.
[בתמונה: כריכת ספרה של ד"ר אילנה אילי) גולדברג ז"ל, "בית סוהר: האתגר בניהול אנשים מאחורי הסורגים"] [לאוסף פרסומיה של ד"ר אילי גולדברג באתר, לחצו כאן] תפיסת התפקיד של אנשי שב"ס נעה כל העת בין שני קטבים מנוגדים: ביטחון מהצד האחד; ותקון (טיפול) מהצד האחר. עם השנים, ובייחוד מאז הפך שב"ס לארגון כליאה לאומי, נעה המטוטלת…
[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Michael Coghlan לאתר flickr] [לאוסף פרסומיה של ד"ר אילי גולדברג באתר, לחצו כאן] [לאסופת המאמרים בסוגיית עבריינות הנוער באתר, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא שיקום, לחצו כאן] מתוך: אורי תימור, סוזי בן ברוך, אתי אלישע (עורכים), נוער בבלאגן, ירושלים: מ מאגנס, האוניברסיטה העברית, ירושלים, עמ' 268-202. על המחברת ד"ר אילנה (אילי) גולדברג היא…
[התמונה: מתוך האתר: י' ינקוביץ', הנדסה. שם הצלם אינו מופיע] [לאוסף פרסומיה של ד"ר אילי גולדברג באתר, לחצו כאן] [המאמר הופיע במקור בשנת 2014 בכתב העת עבירות ועונשים בישראל, צוהר לבית סוהר, 16, 47-63] תקציר בית סוהר הוא ארגון ייחודי שניהולו קשור בעמדת המדינה כלפי בתי הסוהר וכלפי האסירים, בעמדת שירות בתי הסוהר כלפי דרכי השגת…
התמכרות למאסר, לסגנון חיים עברייני ולסוג עבירה מסוים מוצגת בספר כהסבר לחזרה למאסר, ואילו חברת האסירים כתת תרבות של עבריינים מכורים. בספר מתוארים החיים במאסר והדרישות החברתיות מהאסיר, כמו גם דרכי ההסתגלות למאסר, בהתייחס לתכונות האישיות של הכלוא, אשר עוצבו לפני המאסר, גו גם דרכי ההתמודדות עם 'כאבי המאסר'. ההתמכרות נתפסת כגורם המונח בבסיס ההתנהגות העבריינית ובבסיס החזרה למאסר. לכל אלה השלכות על ההתמודדות עם העבריינות ועם המועדות...
