תנועת ה-WOKE מייחסת חשיבות רבה לעיצוב תודעת הילדים כבר מגיל צעיר, מתוך הכרה בכך שהשפעה על הדור הצעיר היא מפתח לשינוי חברתי עמוק וארוך טווח. כך הפכו התיכונים של ילדי האליטה למעוז של דוקטרינציה לסרבנות ולמחאה, כשבמקום שמנהליהם ישקדו על ללמד את תלמידיהם איך לחשוב, הם מספרים להם מה לחשוב. האם זה אכן מצליח? האם זה לא מתהפך עליהם בעקבות המלחמה? נחכה ונראה!
יוהרה (arrogance) בקרב אליטות אינה רק ביטוי של כוח אלא גם אמצעי לשימורו. עם העוצמה גובר הניתוק מהמעמדות הנמוכים ומהחברה כולה, האליטות מפתחות פער רלוונטיות, ומתקשות להבין את המצוקות ואת האיומים שעלולים להתעורר כנגדן. לכן, יוהרה עלולה להיות סימן ראשון לשחיקה ואף לקריסה פנימית של האליטה. זה קורה כאשר העם מסרב לשאת יותר את מחיר היהירות ואת תוצאותיה. מי שמזהה בדברים גם את אליטת ההון הישראלית צודק לגמרי!
אם עד היום, ה- WOKE מקשה מאוד על ישראל להתמודד עם ממשלות שמאל במערב, שהופכות תובעניות יותר ויותר, הרי שהעתיד הקשה הצפוי למערב, בעיקר בסוגיית ההגירה, מסמל שינוי דרמטי לטובתה של ישראל. אם היא תחזיק מעמד במהלך עשור, ואם תצליח לשמור על הישגיה במלחמה מול איראן, יהיה לה קל הרבה יותר לשנות את המציאות הקיימת ביחסיה עם הפלסטיניים לטובתה, ולבנות מציאות חדשה, טובה ובטוחה יותר, עבור אזרחיה. שם המשחק הוא זמן. האם יש לנו אותו?
לאחר שבשנתיים האחרונות הייתי מעורב באופן עמוק גם בניסיון לפתור את המשבר החוקתי ברמה המקצועית, הגעתי למסקנה, שעד שלא נטפל בשורשי החרדה ובגורמים המקטבים, לא נוכל להגיע להסכמות מייצבות. הרושם שלי הוא שבקבוצות הסוציולוגיות שמרכיבות את הימין אפשר למצוא נכונות רבה הרבה יותר להתפשר. הבעיה היא בעיקר אצל האחוס"לים, ולייתר דיוק בחוגים רדיקלים במחנה האחוס"לי, כיוון שיש מעט מאוד אנשים אמיצים שמוכנים לעמוד מול העוצמות האדירות של הגורמים הקיצונים והמקטבים במחנה שלהם.
משך הזמן של חילופי אליטות משתנה ממדינה למדינה, בהתאם לגורמים פוליטיים, כלכליים, חברתיים ותרבותיים. השינויים יכולים להיות מהירים ודרמטיים כאשר קיימים משברים כלכליים וחברתיים חריפים, או ממושכים והדרגתיים במדינות שבהן מוסדות חזקים ומערכות דמוקרטיות מתפקדות. הבנת הדינמיקה של חילופי האליטות חיונית לחקר פוליטיקה חברתית ולהבנת השינויים המבניים בחברות בנות זמננו.
אליטת ההון הישראלית אינה לבד. ההיסטוריה מלמדת כי כאשר אליטות מאבדות את כוחן הפוליטי ו/או הכלכלי, הן בוחרות פעמים רבות להגר מארצן. תהליך זה יכול להתרחש במגוון הקשרים היסטוריים, חברתיים וכלכליים, כאשר שינויי כוח בתוך החברה מביאים לכך שאליטות מסוימות אינן מרגישות עוד בטוחות במעמדן. מהם המניעים, התהליכים וההשלכות של הגירת אליטות לאחר איבוד ההגמוניה שלהן? מהם מקרי הבוחן ההיסטוריים המוכרים ביותר?
אליטת ההון מרגישה מאוימת, בצדק, כתוצאה משינויים פוליטיים, חברתיים וכלכליים תחושות אלה מוכרות בתורת האליטות, וקרויות "חרדת התחלפות" (anxiety of displacement). החרדה מהתחלפות הכוח דוחפת אותה לפעולות משולבות כדי לשמור על מעמדה ולהבטיח את המשך השפעתה. ניתן למנוע גלישה לסכסוכים אלימים בדרך של הסכמים לשמירה הדדית על זכויות שני הצדדים, עיגון חלק מזכויות היתר בחוקה, ומתן אוטונומיה למה שמכונה: "מדינת תל אביב".
מדוע 'אליטת ההון' הישראלית בזה ל'בבונים' - האחים יוצאי עדות המזרח, סולדת מאנשי הציונות הדתית, ומגלה אוטו-אנטישמיות כלפי אחיה החרדים, כשבה בעת, היא מגלה התבטלות והתחשבות מופלגת ב'פרא האציל' שלה - בערבים? התשובה נמצאת בפרק השלישי של יצירתו המכוננת של הפילוסוף אלן בלום "דלדולה של הרוח באמריקה" (The Closing of the American Mind)
'עקרון ההכבדה' (Handicap principle), שהוצע על ידי הזאולוג הישראלי אמוץ זהבי, כוון לבעלי חיים, אבל נכון גם לבני אדם. הוא גורס כי התנהגויות מסוימות עשויות להיראות מנוגדות לאינטואיציה, ומחירן עלול להיות גבוה, אבל, הן יכולות גם להצליח. באמצעותן ניתן להפגין עוצמה, יכולות ו/או מעמד, וגם עוצמה מדומה, בדרך של שימוש בעורמה ובתחבולה. האליטה הישראלית כמקרה בוחן...
בנובמבר 2022, לאחר היוודע תוצאות הבחירות, נעמדה האליטה הישראלית על רגליה האחוריות וקראה את רוב העם ושלטונו הנבחר לסדר. אחד מהאנשים המזוהים ביותר עם האליטה, קובי ריכטר, הכריז: "הכוח הביטחוני הוא אנחנו המוחים, והכוח הכלכלי הוא אנחנו הכלכלה, ואנחנו הפתרון של המדינה. לא הממשלה. אין שום דרך בעולם שהם מנצחים אותנו" (ראו הכרזה למטה). הדף הזה מביא לכם אוסף של כרזות, ובהן אמירות שתועדו אצלנו, באתר ייצור ידע; על אליטות ואליטיזם. אתם מוזמנים לתרום עוד!
