האזיק האלקטרוני (Electronic tagging) מתאים בספק ל- 15 אחוזים או פחות ממי שביהמ"ש מחליט לאזק, ודווקא אלה הם אזרחים נורמטיביים, שמעדו חד פעמית, וימלאו אחרי הוראות ביהמ"ש ולא יעזו לצאת מפתח הדלת גם ללא איזוק. היתר הם עבריינים פסיכופטים רצידיוויסטים, ששום איזוק אלקטרוני לא ירתיע אותם. יתרה מכך, בעידן של האקרים, חזקה על מי שיחפוץ בכך למצוא את הדרך הטכנית לעקוף את ההיבט הטכנולוגי, ולשבש את פעילותו של האזיק; ועוד. ככל שתגדל כמות הנאזקים, תרד יכולת הפיקוח בהתאמה!
אירוע קשה כמו רצח או ניסיון לרצח של בת זוג, מעורר תסכול ותגובות קשות בציבור; אבל אצל מומחים לפתרון בעיות, התסכול כפול ומכופל, למראה התגובה הציבורית; שלא רק שאינה מנסה להתמודד באופן רציונלי עם הבעיה, אלא אף מקבעת אותה...
השיח הציבורי כיום בסוגיית האלימות בין בני זוג הוא חד-צדדי, מגמתי ומתעלם כמעט לחלוטין מהצד השני של המשוואה. מסעות ההסברה של המאבקים מנציחים את העיוות: הם מסמנים צד אחד כ'אשם', ומתעלמים לחלוטין מאחריותו של הצד השני...
קל להתחיל בקוריוז, למרות ש'טיפשות משטרתית לפי הנוהל' תרמה למותם של לא מעט אנשים... תושב חיפה נסע במכוניתו בדרך לביתו עם רכבו; כשלפתע, נצמדה אליו שוטרת עם הניידת וסימנה לו לעצור. לטענת הנהג, השוטרת אמרה לו כי לא הסתכל על הכביש ולא היה מרוכז בנהיגה כי חיטט באף... הנהג נדהם 'חטף' דו"ח בסך 500 ש"ח בתוספת 6 נקודות...
רצח ילדים בידי הוריהם הוא עבירת האלימות במשפחה בעלת ההשפעה השלילית והכואבת ביותר על החברה. יש לה מאפיינים ייחודים, אשר כמעט ואינם ניתנים לחיזוי, וההתמודדות עימה דורשת היערכות חברתית ובכלל זה היערכות מיוחדת של מערכת אכיפת החוק. מאמר זה הינו ניסיון לחקור ולהבין תופעה זו - מה מוביל אב או אם לרצוח את ילדיהם, שעל פי כל חוקי הטבע, נועדו להיות בבת עיניהם - ואת אופן התייחסותה וטיפולה של מערכת אכיפת החוק בתופעה.
מתי יש חשש סביר שבעלים מתעללים ירצחו את ילדיהם כנקמה באשה, קרבן ההתעללות? בדרך כלל, כשמתקיימים שני סימנים מעידים יחד, גדל מאוד הסיכון לילדים: הראשון, שהמתעלל לא פתח אמפתיה משמעותית לילדיו; ושהשתמש בהם גם בעבר ככלי סחיטה מול אשתו/בת זוגו. השני, כאשר האשה עזבה את המתעלל; או כשהיא נחושה, לדעתו, לעזוב.
[לקובץ המאמרים אודות 'אלימות נגד נשים', לחצו כאן] אחת ההצעות להתמודד עם תופעת תלונות השווא של נשים נגד בעליהן על אלימות, הייתה הצעתו של גיל רונן (בתמונה משמאל), פובליציסט ומייסד עמותת ה"פמיליסטים", הפועלת לחיזוק מוסד המשפחה, לבטל את הנחיה מס' 2.5 של הפרקליטות (פרקליטות המדינה, 1993), שבסעיפים 7-5 מורה שלא לנהל הליכים פליליים נגד חשוד בעדות…
תופעת תלונות השווא באלימות בין בני זוג (False complaints / false allegations in violence against women) היא שימוש בעורמה (crafty), בתחבולה ובמניפולציה manipulation), על מנת לעשות במנגנון אכיפת החוק שימוש, לצורך השגת עמדת יתרון על הצד השני בסכסוכים שונים, כמו למשל: במאבקי גירושין ובחלוקת רכוש, וגם על רקע מניעים רגשיים כמו נקמה.
בינואר 2002 פרסמתי מאמר מקצועי בכתב העת של משטרת ישראל "מראות המשטרה" (גיליון 187, ינואר-פברואר 2002, עמ' 19-18). ייחודו של המאמר היה בכך שהיה אחד הראשונים להתמודד עם סוגיה שנויה במחלוקת, המקשה על ההתמודדות המערכתית עם תופעת האלימות במשפחה - תופעת תלונות השווא. אולי בשל כך, הפך המאמר מבוקש מאוד ומידי שבוע נשלחות פניות לקבל את המקור. על כן, וכיוון שלטעמנו המאמר נכון היום כאז (אם כי לא תמיד זכה בדיון הציבורי לפרשנות המקורית); החלטנו להביא אותו, כמות שהוא, במסגרת זו...
[לחזור לכתב העת משטרה וחברה לחץ כאן] [לאוסף המאמרים בנושא שיקום, לחצו כאן] [להורדת המאמר כאן: שלמה בן-עמי – המשטרה כמכשיר לשיקום הקהילה] שלמה בן עמי, פרופסור מלא במחלקה להיסטוריה, אוניברסיטת תל-אביב, משמש כשר לביטחון הפנים מאז 7/7/99 (התקבל במערכת בפברואר 2000, אושר לדפוס בפברואר 2000) המאמר מבוסס על הרצאתו של הכותב בפני סגל הפיקוד הבכיר של משטרת-ישראל,…
