במזרח התיכון בזים למי שאיננו שומר על כבודו... מאז אוקטובר 2000, החלו הפלסטינים תושבי ישראל לרחוש בוז ולעג למגזר היהודי ולמוסדותיהם הריבוניים. בתפיסתם, המדינה היהודית מתפוררת וקורסת לתוך עצמה. הם צודקים! לאט לאט החוצפה גברה, וזו רק ההתחלה!
העובדה שהדרג הצבאי קיבל דירקטיבה ברורה מהדרג המדיני: לחסל את חמאס כגורם מדיני צבאי, היא אחד הסמנים לכך - ש'מלחמת שמחת תורה' היא מלחמה קיומית. דירקטיבה (Directive) - או בעברית פשוטה הוראה - היא הגדרת יעדים על ידי הדרג הבכיר לכפופים לו: הגדרת היעדים האסטרטגיים ברמת המדינה על ידי הקברניט; הגדרת יעדי האסטרטגיה הצבאית והיעדים המערכתיים ע"י פיקוד הצבא. דירקטיבות של פוליטיקאים, מעצם טיבן, הן עמומות. לא הפעם!
בניגוד לרחבעם בן שלמה, שלא ידע להתאפק וגזר על עמו פיצול בטווח הקצר וגלות בארוך; השכיל ניצב מוטי כהן להימנע מעצות האחיתופל של פקודיו ולכפות על המשטרה הבלגה והכלה. על כך הוא מושמץ היום בפיהם...
[בתמונה: בנובמבר 1957 נערכה בכפר קאסם סולחה שבה נכחו כ-800 אורחים. על פי המסורת היו אמורים 11 הנאשמים להגיע לטקס, אך שלטונות צה"ל סירבו לאפשר להם להשתתף, בין השאר מחשש שהגעתם בעת המשפט שנערך להם עלולה להביא לטענות על עיוות דין. תמונה זו היא נחלת הכלל] [לריכוז המאמרים על המגזר הערבי בישראל, לחצו כאן] ניצב…