אלעד ארד: הכופרים בעיקר

מקום מיוחד שמור בגיהינום לישראלים הנמנעים מלהתגייס בימים אלו למאמץ הישראלי. אין זה ראוי לאף אחד להוציא עצמו מהכלל. על כל אחד להתאמץ לטובת שיקום ישראל בתחומו ובמקום שבו הוא יכול לעזור — לעשות מאמץ אמיתי. לאלו שבניכר, עיקר המאמץ הוא הסברה, גיוס משאבים, מאבק באנטישמיות, שימור החטופים בתודעה הציבורית והסברת צדקת דרכה של ישראל בעולם. אין ראוי מהמאבק על ייצוגה האמיתי של ישראל בקמפוסים, והמוציא עצמו ממאמץ זה כופר בעיקר!

אלעד ארד: אשכנזים, ספרדים ושעת נעילה…

מעצבן אותי לראות עיוות היסטורי, נסיון שכתוב של ההיסטוריה באופן שיגביר את הרייטינג והדרמה כך שתסחוף עוד קהל. שפכו את התינוק עם המים. במקום להתרכז בגבורת הלוחמים חילקו אותם למזרחים ואשכנזים, לקצינים לבנים וחפ"שים שחורים. הפלקטיות הזו היא נגע רע שמכתים יצירת מופת חשובה כל כך ועושה עוול למהות - לגבורה, לאצילות הנפש, למאבקם של בני דור זה על חבריהם ועל הארץ...

אלעד ארד: הזדיינו בסבלנות!

עם ישראל שוב דבוק אל המרקע. ערוצי הטלוויזיה - שהבינו מזמן שאין שידור מקפיץ רייטינג יותר מיום-יומיים של לחימה - ברקיע השביעי. הנה המתכון – מספר מנוחש של רקטות, כמעט פגיעות בנפש, כמה כתבים פרושים ברחבי השטחים הפתוחים של הנגב (עדיף שילבשו אפוד מגן) ומסך מפוצל מציג בלולאה אינסופית יירוטים (אגב, את ה'שוט' הזה אפשר להראות גם מהמלחמה הקודמת, אין צורך להוציא צוות חדש לשטח...).

אלעד ארד: בלי שכל…

מדינת ישראל משרישה פערים חברתיים בהשכלה הגבוהה, ומתעלמת מהמחיר הכלכלי של ההדרה. מבלי להסתכל על התמונה המלאה, היא מממנת לימודים במכוני פסיכומטרי פרטיים שתכליתם אחת - כלכלית. הכל מוקדש לתמיכה ביכולת לעבור מבחן מסוים, הגם שאינו מנבא הצלחה בהמשך הלימודים כלל וכלל!

אלעד ארד: מוכן ומזומן

בשנים האחרונות, שאלות רבות - הנוגעות לטיבו של הכסף, מהותו, מוסריותו ועוד... - הועצמו מאוד עם הופעת מטבעות דיגיטליים דוגמת הביטקוין. נראה כי הקרב נגד הכסף הדיגיטלי אבוד מראש: קיומו הוא עובדה מוגמרת, השימוש בו הוא כורח הקדמה, ותצדקנה מדינות המערב אם תאמצנה את הרעיון בהתאמות שונות. התאמות אלו - כמו הנפקת מטבעות דיגיטליים בחסות בנקים מרכזיים, - יאפשרו מעקב באמצעות מערכת סליקה בינלאומית פתוחה וגלויה. יחד עם זאת, הדרך למטבע מושלם שכזה עוד ארוכה...

אלעד ארד: לא על האושר לבדו – מבהוטן ועד דרוויש

בהוטן, מדינה קטנה בהרי ההימלאיה - בין הודו לסין - הייתה הראשונה בעולם לרתום את האושר הסובייקטיבי של תושביה ככלי לקביעת מדיניות הממשלה, ולהשתמש במדידה הסובייקטיבית של אושר התושבים ככלי לקביעת מדיניות... שאלת האושר הציבורי הפכה רלוונטית בעת החדשה, לאור תכני הרעיון הליברלי, האזרחי והמדיני, באשר למטרותיה של המדינה: היא קיימת למען הפרט, ואם אינה שומרת על שלומו ורווחתו (וגם על אושרו...), היא מועלת בתפקידה...

אלעד ארד: שלום כתה אלפא

שיחה היא דבר דינמי, ושפה הינה דבר חי ובועט, משתנה ללא הרף. היום, השימוש בפיסוק בשפה העברית הולך ונעלם. חזיון קודח אני שם לפניכם, קוראי: ראשית יישמט הפיסוק. עוד לא יבש דמו של הפיסוק, ותחל גסיסתו של הדקדוק. היא החלה זה מכבר - נטיות הפועל והשם, המגדר הלשוני - הזכר, הנקבה ושם-המספר. לאחריו האיות יאבד - הן גוגל יבין גם ׳׳שמאלן׳׳ וגם ׳׳סמולן׳׳ באותו האופן, יאחד את שתי הקבוצות ויבטל את הצורך באיות תקין. תופעה זו שומטת את הקרקע הלוגית תחת רגליה של השפה. אין זו בהכרח טרגדיה, הן יש מי שקרן אור תאיר את דרכו - הדיסלקציה תהיה מנת חלקם של כולם...

אלעד ארד: ריקוד המכונה – מיניות בסביבה של בינה מלאכותית

האם תוכל להבנות זוגיות מינית עם רובוט? שאלה זו לא נשאלת לשם ההתרסה, אלא נושאת בין גליה בקבוק עם מסר אפלטוני חבוי – האם האהבה האפלטונית, האהבה האמתית ונטולת היצר המיני, תתאפשר כאשר הרובד המיני יותר לאנשים המכניים, הרובוטים? יתר על כן, האם מוסר דיני נפשות חל על יציר כפיו הרובוטי של האדם?