הקנאות היא דבקות נחרצת ואובססיבית במטרה, רעיון, או אמונה מסוימת, לעיתים תוך התעלמות מהשלכותיה על החברה או על אנשים אחרים. המושג ההופכי לקנאות הוא סובלנות, שמושגת בעזרת החינוך לתבונה ולפילוסופיה. זהו "האור הטבעי" על פי רנה דקארט. האם נוכל כיום לחדש את הוודאות הזו - המעוגנת במידה רבה באקדמיה - במצבה של האקמיה היום?
הקשר בין פילוסופיה ואמונה נעוץ במתח שבין חקירה רציונלית לבין אמונות המושרשות במסורות דתיות או תרבותיות. לפניכם אוספים של מאמרים בתחומים שונים של פילוסופיה ואמונה, ע"פ הא"ב, בסדר עולה. לחיצה על כל אחד מהם תביא אתכם לכל מאמרי האתר על התחום המבוקש, לפי סדר הכותבים. אנו מאחלים לכם קריאה נעימה ומועילה!
בגולה נהגו היהודים, לקראת יום חגם של נוצרים או מוסלמים, להיכנס לחרדה. אנחנו בטיפשותנו מייצרים פה את אותו דבר. הולך להיות פה רמדאן ואנחנו בחרדה. אנחנו בעלי הבית. שהם יהיו בחרדה; ושנביא במעשינו לידי ביטוי את התודעה, ששעתם לא הגיעה, וגם לא תגיע!
בטיולי הרבים במדינות מתפתחות שמתי לב, כי נשים עניות, לא נשואות נכנסות לעיתים קרובות להיריון צעיר מאוד. לאחר שילדו את תינוקן, רבות מהן הופכות - בסופו של דבר ובלית ברירה - לשפחות מין. למה?
הצורך לחקור, הסקרנות, הרצון לפרוץ גבולות – ייתכן ואלה תכונות שהטביע משה בבני ישראל בפסוק הקצר והממצה של הדרישה ל"אמונה עיוורת". בפעם הבאה, כשתגידו לילד שלכם ש"לא לשחק באש" תבדקו שהוא לא עושה בדיוק הפוך. לפעמים הסקרנות עלולה להרוג, כמאמר הפתגם הידוע: "הסקרנות הרגה את החתול"...
ראוי לברר, אם לא נקלענו לתלות יתר, תרבותית ומנטלית, במעטפת תמיכה טכנולוגית. לא שיש סיבה להסתייג ממיצוי טכנולוגיה עילית, אלא שטכנולוגיה לכשעצמה, במלוא הישגיה אינה מבטיחה הכרעה וניצחון!
מנקודת מבט תבונית נאורה, נוטים לזלזל בתהליכי קבלת החלטות של אנשים מאמינים. מיחסים להם ביטחון פטאלי בהבטחה אלוהית, שכביכול חוסכת מהם את הכורח לשקול לעומק את צעדיהם, לנוכח תנאי המציאות. בתוך כך מצביעים על דפוס חשיבה אמוני, כפוטנציאל סיכון. התנהלות דוד מול שאול, מלמדת עד כמה דעה זו רחוקה מהיגיון הסיפור התנכי...
[התמונה מימין: Hegel portrait by Schlesinger 1831, התמונה היא נחלת הכלל; התמונה משמאל: עימנואל קאנט. התמונה היא נחלת הכלל] אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם שלושה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו. * * * מדוע…
[בתצלום: פרקליט המדינה לשעבר, משה לדור; הצילום נוצר והועלה לויקיפדיה ע"י Oyoyoy. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0] [בחזרה לריכוז המאמרים: 'הכל על מנהיגות'] הפוסט הזה נכתב אחרי הרשעת ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, בתיק טלנסקי. בעקבות התערבות בית המשפט העליון, הוחזר התיק לעיון בית המשפט המחוזי,…
לא כדאי להיבהל ממלים, בטח לא מ"משיחיות" ומ"אמונה", אלא לבחון את ההקשר. בשיח הפוליטי הישראלי הרדוד, מביא גרשון גישה רעננה של ניתוח המציאות, שלטעמי, איננה ימין ואיננה שמאל. גישה זו רעננה אך איננה חדשה, ואפיינה בעבר את דור המייסדים של ישראל וההיגיון שהניע אותם (אם תרצו, הכהן הוא ניאו-מפא"יניק קלאסי). ראוי לדעתי לבחון את הדברים בלב פתוח, ולו בשל העובדה שכל ניסיון אחר לפרש את המציאות - הן מימין והן משמאל - הפך כבר מזמן ללא רלוונטי וללא יישים.
