האם אנתוני בלינקן ילמד מתקדימי העבר על ידי חזרה עליהם או הימנעות מהם? האם הוא יתאים את המלצותיו למציאות המזרח התיכון, או יהיה נחוש לשעבד לתפיסת עולמו הנאורה את מציאות המזרח התיכון האלימה, הפכפכה ונטולת דו-קיום בשלום בינערבי מזה 1,400 שנים?