רעיון להציב צבא בערים המעורבות הוא רעיון גרוע ופסול מכל הבחינות. הוא יכול לעלות על הפרק רק במדינה בעלת שלטון גרוע, חסר יכולת, חסר אחריות וחסר מעצורים...
אחריות היא מושג אתי ביצועי ואנחנו אמורים להתעניין בה כדי להבטיח שהפעילות בעתיד תתנהל כראוי. לעומת זאת, אשמה היא מושג משפטי ואנחנו אמורים להתעניין בה כדי שעבריינים ייענשו כראוי בידי בתי המשפט על פעילותם בעבר. לפיכך, אחריות אינה אשמה...
תת אלוף אמציה חן (פצי) פרסם באתר זה מאמר תחת הכותרת: "הגיעה העת לשינוי מתכונת יום העצמאות!". הוא מציע בו להפריד את יום הזיכרון מיום העצמאות. הוא כותב על הקושי הגובר של בני דורו להתנתק נפשית מזיכרון חבריהם שנפלו, כדי לחוש ולהשתלב בשמחת העצמאות. אני מתנגד להצעה...
הזהות מתבטאת גם במבחן הכניסה. הזהות היהודית מתבטאת גם בהליך הגיור. לפיכך, מנקודת המבט של מדינת ישראל, כמדינה יהודית ודמוקרטית, כל הליכי הגיור של הזרמים השונים הם הליכים תקפים. מנקודת המבט של המדינה, אדם שעבר הליך כזה בהצלחה הוא יהודי לכל דבר...
לקראת יום המאבק הבין-לאומי באלימות נגד נשים, ב- 25 בנובמבר 2020, אמר בנימין נתניהו דברים, שעוררו לעג רב. בן אדם הגון והגיוני היה מגנה אלימות נגד נשים (גם כשהוא אולי עייף) על יסוד התפיסה המוסרית הבסיסית: חובת השמירה על כבוד האדם באשר הוא אדם. כל אדם: ילד, אישה, גבר, כל אחד, כל אחת, בכל זמן, בכל מקום, בכל מצב. למה נתניהו לא השתמש בעקרון הזה?
בשעה 11 של היום ה- 11 של החודש ה- 11 ימלאו 102 שנים לתום מלחמת העולם הראשונה. במדינות תרבות יצלצלו הפעמונים 11 פעמים, לאחר שתי דקות של דומיית זיכרון. ב'מלחמה הגדולה' נהרגו מיליוני חיילים. אני מתכוון לייחד להם שעת זיכרון, לכבודם ולכבוד השלום הנכסף...
כרגיל, מעט לפני יום השנה לרצח רבין צצות טענות בדבר "מורשת רבין". חלקן הן ביטויים עלובים של בערות וחלקן הן ביטויים מרושעים של רצון ימני לאומני להמשיך ולרדוף אותו, גם לאחר שנרצח, כדי לפגוע בו ובעקרונותיו. זה הזמן להבהיר את מה שראוי לקרוא לו "מורשת רבין"...
אני רואה ושומע פוליטיקאים ועיתונאים אומרים על משפט אחד שהשמיע אמיר השכל באוזניי שוטרת ממוצא אתיופי שזה היה ביטוי "גזעני". זוהי טענה רדודה, נבערת, במקרה הטוב, או טענה כוזבת, מרושעת, במקרה הרע. הנה שתי הערות הסבר...
לא מזמן ספגה האתיקה הממשלתית, הנדרשת בכל מדינה מתוקנת, חבטה קשה מידי בג"ץ. השופטים פטרו את כל עסקני הציבור הנוגעים בדבר מן החובה לכלול בשיקולים שלהם גם את החובה האתית של שמירה על אמון הציבור...
סבא שלי לימד אותי פעם מהו היחס הראוי אל הזמן החולף: מוטב לחשוב על הזמן כמו שחושבים על חבית של יין יקר ומשובח, שכל רגע ניגרת ממנה טיפה. כשם שלא נניח ליין לטפטף אל תוך החול, כך לא מן הראוי שנניח לזמן לטפטף ללא טעם...