אדם הגון והגיוני נותן אמון מלא בשופטים, בבג"ץ, בבית המשפט המחוזי וגם בבתי המשפט האחרים. במילים של כללי האתיקה לשופטים: "בענייני שפיטה אין מרות על השופט זולת מרותו של הדין", וכן "שופט לא יגור מפני איש, ולא יושפע במילוי תפקידו על ידי דעת קהל, חשש מפני ביקורת או רצון לשאת חן"...
אין לאף אחד רשות להפלות לרעה בני-אדם שאינם יכולים לנוע או לאכול בכוחות עצמם. חייהם חיים, כבוד האדם שלהם הוא כבוד האדם, זכותם להגנה על חייהם היא זכות האדם להגנה על חייו. הפליה כזאת היא פסולה מכל הבחינות!
מה שמתרחש בבתי האבות מצטייר כתוצאה הכרחית של מדיניות משרד הבריאות להפקיר את חיי הקשישים. שני סממנים בולטים: אחוזי הנפטרים הגבוהים ללא שיעור, ההתחמקות הממושכת מבדיקות הדיירים והעובדים... בבוא יומה של ועדת החקירה הממלכתית לבדיקת תקופת הקורונה, אחד הנושאים הראשונים במעלה יהיה: היחס השלילי של משרד הבריאות לקשישים (גרוטו: "הם ימותו בלאו הכי"), שהתבטא בהפקרתם...
ל"הגדה של פסח" יש פרקים והסדר אמור להתנהל לפיהם: "קדש" ו"רחץ", "כרפס", "יחץ" וכן הלאה. שניים מן הפרקים האלה הם קצרים במיוחד: בפרק "יחץ", קרוב להתחלת הסדר, בוצעים את המצה האמצעית לשניים ושומרים את החלק הגדול לשם האפיקומן. בפרק "צפון", קרוב לסיום הסדר, אוכלים את האפיקומן. אני מציע "יחץ" קצת אחר...
הידיעות המטרידות מאזורים מסוימים באיטליה - לפיהן מספרן המועט של מכונות ההנשמה איננו מספיק עבור כל החולים במצב קריטי; ולכן אין מנוס מתעדוף; ובתי החולים מעבירים מכונות הנשמה מזקנים לנפגעי קורונה צעירים יותר - הידיעות הללו מעוררות שיח מרתק בנוגע ללגיטימיות של התעדוף הזה...
האדם הוא לא תוחלת החיים שלו. האדם הוא עולם ומלואו, חלקו בעבר וחלקו בעתיד, ושום רופא ושום פקיד לא רשאים למחוק את מעמדו כאדם, כשמגיעה לו הגנה במסגרת השמירה על כבוד האדם באשר הוא אדם...
מבלי להתייחס להיסטוריה האמריקאית של העת החדשה – עם ישראל באופן ייחודי, מספר סיפור יוצא דופן ביחס לכל העמים. בניגוד לעמים האחרים - שחיבורם למולדת הוא סיפור היסטורי של ילידים בני המולדת - העם היהודי, החל מאברהם, מגיע לארץ ממקום אחר. זה ייחוד סיפורו של עם ישראל, שנוחל את הארץ בתהליך אשר על פניו מאותגר מוסרית במושגים אוניברסליים. כאן מתחיל מבנה של שיטה מוסרית אחרת...
"הפסקה האחרונה בדבריו של גרשון הכהן נקראת כמו דקלום של מסרים פוליטיים, קליטים אבל כוזבים, לצורך תעשיית הדקלום הנבוב של הנוהים אחרי ראש הכת שלהם. לא ראוי לכבוד" פרופ' אסא כשר משיב לאלוף במיל' גרשון הכהן על מאמרו: "מחיר הטהרנות"...
