הציבור אינו מודע בחיי היום יום לתנאי המעצר שבהם מוחזקים 'אסירים מיוחדים' בשירות הביטחון הכללי ובשירות בתי הסוהר. מידי פעם מבליח לציבור אירוע כזה או אחר, שנותן הצצה לעולם הקשוח הזה; שלעיתים, אין מנוס משימוש בו, ולעיתים - כדרכנו בקודש - הוא מנוצל לרעה.
פרנסואה אבוטבול - בנו של העבריין המיתולוגי פליקס אבוטבול, ואחיו של עבריין חשוב אחר, אסי אבוטבול - היה ראש ארגון פשע ויעד חשוב של המשטרה, שהתמחה בגביית חובות על ידי סחיטה, אלימות, ואיומים. הוא סיים את חייו בגיל צעיר, בתחילה בבדידות של תאי מעצר או של דירות מקלט יוקרתיות; ולבסוף, בצרור כדורים בתחנת דלק בשרון, והוא בן 40 בלבד...
יוסף (אסי) אביטל (אבוטבול) היה ראש ארגון פשע ויעד חשוב של המשטרה, שהתמחה בגביית חובות על ידי סחיטה, אלימות, ואיומים. הוא בנו ויורשו של ראש משפחת הפשע, פליקס אבוטבול, שנרצח בפתח הקאזינו שלו בפראג. עד הירצחו היה נשוי לקארין, והתגורר עימה ברחוב הלילך בנתניה. הקריירה הפלילית שלו חוסלה למעשה ב- 2011, כאשר נשפט ל- 13 שנות מאסר בפועל. אסי אבוטבול הוא דמות אופיינית לדור הצעיר של עבריינים בכירים, שהקריירות הפליליות שלהם התקצרו מאוד ביחס להוריהם, עקב המלחמות העקובות מדם ביניהם מחד גיסא, והלחץ המשטרתי מאידך גיסא.
פליקס אבוטבול כונה "בייזה" (הקצב, כינוי של המשפחה עוד מטוניס), וגם: 'מלך ההימורים של נתניה', כיוון שהיה הראשון, שהחל לאגד שורה של עבריינים נתנייתים סביב תחום ההימורים. הוא היה המייסד והמנהיג של משפחת הפשע העיקרית בנתניה, ואחת החזקות בישראל כולה בשנות ה-90 של המאה הקודמת, עד שנרצח באוגוסט 2002. אבוטבול המעיט במגעיו עם התקשורת; ומשך שנים הצליח לחמוק, שוב ושוב, מידה של המשטרה, שצברה בגינו תסכולים רבים. עסקיו בחו"ל, וחיסולו בפתח הקזינו שבבעלותו בפראג - שהיה כפי הנראה 'עבודה ישראלית' - ממחיש את הגלובליזציה שעברו משפחות הפשע הישראליות לקראת סוף שנות ה-90 ותחילת המילניום.
