אנו חיים היום בעידן שבו הקשר שבין האקדמיה והפרקטיקה המשטרתית חזק מאי פעם. חוקרים אקדמיים מעורבים במהפכת השיטור המדעי, ומשטרות מערביות מתאימות עצמן לקונספט של "משטרה חכמה בעיר חכמה". ניצני ההשפעה האקדמית על עבודת המשטרה צמחו במהלך שנות העשרים והשלושים של המאה הקודמת, במה שמכונה "אסכולת שיקאגו", שלה ולהשלכותיה, מוקדש המאמר הזה.
המשרד לביטחון הפנים ומשטרת ישראל חייבים להיות שותפים בתוכנית שיקום השכונות שמוביל משרד השיכון, במטרה להפוך את אותן שכונות ל"שכונות בטוחות". השותפות צריכה להתחיל כבר בשלב התכנוני, עם דגש על מניעת פשיעה, והמשך בהיבט היישומי, כמו שילוב של מרכז שיטור קהילתי בשכונה, הפעלת מתנדבים, פעילות מול אוכלוסיות בסיכון עבריינים וקורבנות כאחד, יצירת והפעלת מודליים קהילתיים-משטרתיים, בהתאמה לבעיות של אותה שכונה. הצלחתה של התכנית הממשלתית מחייבת יצירת שותפות שכזאת. אחרת, היא תצא בהפסדה.
