זהו חלקו השישי של האוסף על פשיעת המוסלמים הקשה נגד נשים, אותה למדנו על בשרנו בטבח מאז ה- 7 באוקטובר 2023. הפשיעה הזו כוללת מגוון של תופעות, משעבוד טוטאלי, דרך התעללות מינית, פיסית ונפשית, וכלה ברצח בייסורים. כיוון שהטענה ש'האויב הוא כמונו' חזרה להישמע במקומותינו, קיבצתי אוסף זוועות כזה לחוות דעתכם, ממרחבי איראן ועיראק ועד עזה, וגם אצלנו. בזוועה קשה לצפות. אבל, חובה לתעד ולהפיק לקחים!
בצרפת, ה-WOKE עודד רבים לראות בחיזוק הזהות הפרטית כעיקרון מרכזי על חשבון ההשתלבות. זאת לעומת גרמניה ודנמרק למשל, שבהן ננקטו צעדים מחמירים לצמצום השפעות WOKE על תהליך ההשתלבות, מתוך רצון למנוע היווצרותן של קהילות מבודדות הנאמנות לזהויותיהן הקודמות, על חשבון הזדהות עם המדינה החדשה. מדיניות זו כוללת הטלת חובות והגבלות על מהגרים, כגון דרישות שפה ומעורבות במסגרות חברתיות, כדי להבטיח חיבור עמוק יותר למדינה המארחת. כל אלה אינם קיימים בצרפת, והתוצאות בהתאם!
בניגוד למשטרות מערב אירופה, המשטרה הגרמנית אינה חוששת מתיוגים כגזענים וכאסלאמופובים ונוהגת יד קשה במפגינים האסלאמיים. ההבדלים בין המדינות משקפים לא רק את המצב הביטחוני בכל מדינה, אלא גם את השיח החברתי והפוליטי הרחב יותר. גרמניה רגישה היסטורית למצב שבו הדמוקרטיה שלה מנוצלת לרעה. לכן הדגש הוא על ההתמודדות עם איומים ביטחוניים, גם במחיר ביקורת על פגיעה בזכויות המפגינים. במדינות מערב אירופה, החששות מתיוג המשטרה כגוף מדכא מכתיבים גישה עדינה וזהירה יותר.
המאמר בוחן כיצד ערכים פרוגרסיביים - המזוהים עם תנועת ה-WOKE וגישות רב-תרבותיות - עיצבו מחדש את מערכות המשטרה במערב, לכאורה עד לרמה שבה הן מתקשות לתפקד מול איומים ומאיימות להחמיר בעיות של פשיעה ואלימות של מהגרים אסלאמים.
דמות המהדי - המשיח האסלאמי - ממלאת תפקיד מרכזי במתח והסכסוך ההיסטורי בין הסונים לשיעים, משום שהאמונה בו שונה בין שתי הקבוצות, והיא מהווה ביטוי להבדלים עמוקים בהשקפת העולם הדתית והפוליטית של כל אחד מהזרמים. המתח הזה התפתח לאורך ההיסטוריה ותרם לסכסוך בין הקבוצות על זהות מנהיגותית, צדק דתי, ונאמנות פוליטית. בפשטות ניתן לקבוע שהמהדי מבטא את חזון אחרית הימים של כל אחד מהפלגים באסלאם, שבו הוא מאמין, שהאחר יקבל את אמונתו או שיכחד...
זהו חלקו החמישי של האוסף על פשיעת המוסלמים הקשה נגד נשים, אותה למדנו על בשרנו בטבח מאז ה- 7 באוקטובר 2023. הפשיעה הזו כוללת מגוון של תופעות קשות, משעבוד טוטאלי, דרך התעללות מינית, פיסית ונפשית, וכלה ברצח בייסורים. כיוון שהטענה ש'האויב הוא כמונו' חזרה להישמע במקומותינו, קיבצתי אוסף זוועות כזה לחוות דעתכם, ממרחבי עיראק ועד עזה, וגם אצלנו. בזוועה קשה לצפות. אבל, חובה לתעד ולהפיק לקחים!
תקציר: כוח העמידה הישראלי, ויכולתו המשתכללת של צה"ל למימוש הישגים מבצעיים חסרי תקדים, הצליחו לחולל ספק באמונה הדתית האסלאמית כי הגיעה שעתם. להנהגה הישראלית המדינית והביטחונית ראוי להכיר עד כמה לחילחול הספק האמוני הזה – שמא גם הפעם לא נפתחו למאמינים הג'יהאדיים שערי שמים – יש תפקיד משמעותי בכינון התודעה האזורית על ממדי הניצחון הישראלי.…
תיאוריית "החלפת האוכלוסיות" מספקת חלון להבנת תחושות חוסר הביטחון והפחד מפני השינוי התרבותי-דמוגרפי שמלווה את העולם המערבי בעשורים האחרונים. ע"פ הפרוגרסיביים, היא רוויה בגזענות ומניפולציות פוליטיות, ומטרתה לקדם מדיניות פרוטקציוניסטית ולאומנית. אולם, קשה שלא לראות אותה מתממשת, הלכה למעשה. השפעתה על החברה המערבית היא עמוקה, והיא ממשיכה להזין את השיח הפוליטי, ולהקצין את הפוליטיקה הפנימית.
האסטרטגיות של נתניהו בזירה האזורית, היכולות שלו לשמר את מעמדו בשלטון, והכוח הפוליטי שהפגין לאורך שנים, גרמו לו להפוך לסמל עבור חלקים מסוימים של האוכלוסייה הערבית, למרות היותו אויב היסטורי של מדינות ערביות רבות. זו אינה תוצאה של חיבה או קבלה של מדינת ישראל, אלא תופעה מורכבת, שמשלבת גורמים שונים של הערצת החזק, פוליטיקה אזורית, כלכלה, תקשורת ואכזבה מהמנהיגות המקומית.
השאלה האם קיימת באסלאם הכרת הטוב כלפי כופרים היא שאלה מורכבת שמעוררת דיון רחב הן בתחום התיאולוגי והן בהקשר ההיסטורי והחברתי. במאמר זה, אבחן את גישות האסלאם לנושא הכרת הטוב כלפי כופרים דרך בחינת טקסטים דתיים, פרשנויות של חכמי דת לאורך הדורות, והקשרם ליחסי האסלאם עם קהילות לא מוסלמיות בהיסטוריה.
