לא הזקן והכיפה מחוללים את ההתנגדות למינוי תא"ל (מיל') והשר לשעבר אפי איתם ליו"ר יד ושם. לרב מיכאל מלכיאור זקן ארוך יותר, וזה לא מנע ממנו להתייצב בנחרצות בוטה בהובלת מחנה המתנגדים. מסגור ההתנגדות לאיתם כהסתייגות מדמותו הציבורית, מובילה לדיאגנוזה שגויה...

שורדי שואה ומשפחות שכולות הם מבחינתי אנשים שאין בשום מקרה לכעוס עליהם. הרגש המותר הוא אכזבה. ואכן, כאשר ראיתי את צילומים של ניצולי השואה מפגינים נגד המינוי של תת אלוף אפי איתם לתפקיד יו"ר "יד ושם" התאכזבתי...

ב- 20 לנובמבר 2020 פרסם נדב תמיר ב- ynet מאמר תחת הכותרת: "השואה היא לא רק שלנו. ואפי איתם לא מתאים". "התייחסות לאנטישמיות כקטגוריה שונה מגזענות בכלל" - כותב תמיר - "וההתעלמות מאירועי ג'נוסייד אחרים, הן זיקוק הגישה השגויה של ישראל לשואה". האמנם השואה היא היא עוד מופע בתופעה גנרית אוניברסלית של ג'נוסייד?

על פי פרסומים בתקשורת השר לשעבר איפי איתם הוא מועמדו של ראש הממשלה לתפקיד יו״ר יד ושם. לגמרי ברור לי מה יש בתפקיד הזה, יו״ר יד ושם, שיכול להשפיע על עתיד מדינת ישראל. אבל, בצד חשיבותו העצומה של המוסד הזה, קשה לי עם התפקיד שהוא ממלא בחיינו הלאומיים, משני טעמים עיקריים...