מה שעושה את ההבדל הוא תרבות הלמידה של הארגון, המושתתת בראש ובראשונה על תרבות התחקיר ויצירת הידע שלו...

תקציר: בארגונים רבים - בוודאי בארגונים צבאיים, ביורוקרטיים, היררכיים, שבהם שולט 'קוד הנאמנות' - מנהלים/קצינים כפופים נמנעים בדרך כלל להביע עמדות שסותרות את עמדות הממונים עליהם. את התופעה הזו נכנה: "החופש להביע דעה בארגונים". ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות החופש להביע דעה בארגונים, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

תקציר: הטכניקות לרישות עובדים רבות ומגוונות, אבל מעט מאוד נכתב עליהן, בין היתר כיוון שמטבע הדברים, זהו סודם המקצועי של העוסקים בכך. אני מבקש להציע טכניקה פשוטה יחסית, שמניסיוני משפרת מאוד את סיכויי ההצלחה באריגת הרשת הארגונית ושמשרתת אותי נאמנה כבר זמן רב. היא קרויה, "מעגל שיח" (Discourse Circles) או "סדנת חיבור"… [לקובץ המאמרים בנושא…

זהו דף הלימוד של השיעור: 'לחץ ושחיקה בעבודה' בקורס ללמידה עצמית: 'התנהגות ארגונית מיקרו', שהוכן ב- 2021. הוא כולל הרצאה הוקלטת, מצגת שיעור, מצגת שאלות חזרה ומאמרים רלוונטיים להעשרה. חשוב להדגיש. אין אחידות בלימודי קורס זה ומרצים שונים משבצים בו נושאים שונים כראות עיניהם. גם אם נושא השיעור זהה, ההדגשים של מרצים שונים בכל תחום. על כן, הקורס הזה רחוק מלהוות פתרון מושלם לכל הלומדים 'התנהגות ארגונית מיקרו'! אני מאחל לכם לימוד פורה ומעשיר.

מכיוון שבעיות נובעות מהתפוררות; הפתרון צריך להיות אינטגרציה. פתרון זה איננו מאמץ חד פעמי של 'זבאנג וגמרנו', אלא תהליך מתמשך; ששכמו השינוי עצמו, איננו מסתיים לעולם...

לאורך חייו הארגוניים, אמור עובד לעבור שלוש רמות של הדרכה: הדרכה ראשונית; הדרכה במהלך הקריירה; ואם הגיע לבכירות - הדרכת בכירים. נעבור על כל אחת מהרמות הללו...

ידע (knowledge) הוא ההבנה התאורטית והמעשית של מה שידוע על נושא מסוים, המשלבת ידע תאורטי עם ניסיון מעשי באותו תחום. מסכת של עובדות, המובאות בהקשר מסוים, היא 'מידע'. המשמעויות והמסקנות מהן הן 'ידע'. מידע וידע רלוונטיים רק בזמן אמת! ידע רלוונטי ניתן לקנות, לשכור, לגנוב, ליצור או לייצר... ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות ידע ארגוני בזמן אמת והשלכותיו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה נעימה!

חשיבותם של ערכים ארגוניים; הקושי לגזור מתוכם את הנורמות ההתנהגויות המתחייבות; והקונפליקט, שעלול להתרחש עקב התנגשות בין ערכים סותרים... כל אלה מחייבים מערכת לניהול ערכים ונורמות, גמישה, שיכולה להתמודד עם שינויי הסביבה העסקית, מבלי לפגוע, ככול שניתן, בעקביות העברת המסרים הארגוניים ובאמינות הניהולית...

כל עוד הפרויקטור לא מקבל סמכות לפעול, אלא מקבל רק אחריות, כשהסמכות נשארת אצל ראש הממשלה, הכישלון ידוע מראש. שורש הכישלונות שלנו טמון בכך שהמנהל/ראש ממשלה/המפקד – "המאצ'ו הישראלי" – חייב להשאיר אצלו, קרוב לחזה את הסמכות ומעביר רק את האחריות לכפופים לו – וזה פשוט לא עובד...