'המשחק הגדול' הוא שם לתקופה בת 100 שנה בערך, בין 1813 ל 1907, שבה מתקיימת תחרות אסטרטגית בשטחי מרכז אסיה בין האימפריה הבריטית והאימפריה הרוסית...

הכרסום בתמיכה הדו-מפלגתית נובע משינויים בזירה האמריקאית, ולא ממדיניות ישראל. התמודדות יעילה עם השינויים תוכל לבלום את המגמה המדאיגה הזו, ותשדרג את התמיכה בישראל...

ראש המשרד לאבטחת מידע ותשתית בארצות הברית, כריסטופר קרבס, הוא דוגמה נהדרת לאיש ממשל שמתרשל במילוי תפקידו ורוצה להפוך ליקיר המערכת... כל מה שהוא צריך זה לצאת בהצהרה פומבית כזו או אחרת המנוגדת לעמדת הנשיא. מטעמים מקצועיים - כמובן...

"הבחירות הללו הדגימו למרבה הצער שבמרוץ הפוליטי קולם של הבוחרים הפך למטבע עובר לסוחר כאשר כל האמצעים כשרים להשגתו לצורך שליטה פוליטית... ברור כי המועמד וויליאם סטינסון מעורב בתהליכי קבלת ההחלטות שהביאו להחלטה לזייף את טפסי ההצבעה..."

מי שחושב שאי אפשר לפרוץ למערכות ממוחשבות, הגיע הזמן שיתקדם למאה ה- 21... מי שחושב שאין רווח אדיר ביכולת לקבוע מי יהיה הנשיא האמריקאי, כדאי שיחשוב שוב!

פינת המפה המתעדכנת שלושה ימים לבחירות - תחזית אחרונה: טראמפ נשאר לקדנציה נוספת... בסוף אנשים מעריכים מדיניות ולא מחוות ריקות מתוכן!

אחד הדברים - שהסוקרים לא מסתכלים עליהם - הוא מספר רוכשי כלי נשק במדינות המפתח, עדות לחוסר שביעות הרצון של הקונים ממדיניות המושלים השונים בשעת המהומות; ואינדיקציה למדד הפחד האישי...

רבותי, אין שום דבר חדש בכך שהדמוקרטים שותים את הדם עם קשית לכל מועמד רפובליקני (וכשנבחר הנשיא הרפובליקני הבא, הופכים את הנשיא הרפובליקני הקודם, לקדוש מעונה). יש שני חידושים בתקופת טראמפ...

אני קורא את הדיונים במרחב הרשתי לאחר מותה של שופטת בית המשפט העליון רות ביידר גינזסבורג (RBG); וכרגיל, אני עומד נפעם לנוכח הבורות והנחרצות. אז לטובת כל אלו שטוענים מבורות ולטובות אלו שלקו באמנזיה קלה או כבדה.... 

אתמול הביא ידידי, עמר דנק, אחד האנשים היותר חריפים חדים חכמים ומעצבנים שאני מכיר, סקר של ה- 'Military Times', לפיו, המועמד הדמוקרטי לנשיאות, ג'ו ביידן זוכה ליותר תמיכה בצבא מדונלד טראמפ. האמנם?