דבר אחד 'הרווחנו' ממערכת הבחירות הבעייתית הזו: את המושג 'דיפ סטייט' (Deep State), שעשה עלייה מארצות הברית, והשתרש אצלנו. שם עברי עוד אין לו, אבל שם יידישאי יש גם יש: 'דיפ שטעטל'...

"ישראל נותרה לבדה במערכה נגד התבססות איראן בסוריה", מודאגים  המומחים הישראלים...  בעיני, מדובר בהזדמנות. ככל שמדינת ישראל תכיר מהר יותר באשליית היציבות שמעניקה לה המעורבות האמריקאית באזור, כך תכיר מהר יותר שתם עידן הנסיגות ביהודה ושומרון וחלילה גם בגולן...

בעקבות מלחמת עיראק והתפתחות תעשיית הפראקינג (מיצוי נפט נוזלי מפצלי שמן) האמריקאית, המערב התכנס אל תוך עצמו. ארה"ב ושותפותיה האירופאיות עסקו, בעיקר, באתגרים הפנימים שלהן ובמשברים האזוריים באסיה ובמזרח התיכון. תשומת הלב המופנית אל רוסיה ירדה לקרוב לאפס. על כן, במערב לא זיהו בזמן אמת את השינוי האסטרטגי שחל במוסקבה. זו הייתה ההזדמנות של ולדימיר פוטין... 

המהירות שבה הזדרזו צרצרינו להטות אצבע מאשימה מול נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, בולטת שבעתיים לנוכח שתיקתם לדברי 'מנהיג תנועת האסלאם', לואיס פרחן. הכיסוי ל זוכה טראמפ מצרצרינו נובע משנאה עזה של קהיליית התקשורת האמריקאית לנשיא המכהן ומהיותם של צרצרינו לא יותר מכלים ריקים המשמשים לתהודה...

מרווחי היציבות מצטמצמים בין סין הדרומי... הקפטן הסיני התקרב עד למרחק של 15 מטר מהמשחתת האמריקאית, תוך כדי שהוא חותך את נתיבה ומאלץ אותה לתמרן, על מנת להימנע מהתנגשות. התקרית התרחשה ביום ראשון, ה- 30 לספטמבר ליד איי ספרטלי... 

הרוסים בסוריה עבדו עם המון סבלנות צעד אחר צעד. דאגו לאבטחת אזור הליבה הרוסי בסוריה, ומשם התקדמו עקב בצד אגודל. משעה שסיימו עם 'הלחימה שלא הייתה' במחוז אידליב, נשארו בסוריה שני גורמי חוסר יציבות: האחד קטן, והאחר גדול...

בשביעי לספטמבר 2018, בשעה אחת שעון חוף מזרחי, שבר הנשיא לשעבר, ברק אובאמה, מסורת בת 221 שנים ו'הזריק' את עצמו אל תוך הקלחת הפוליטית לקראת בחירות האמצע שיערכו בנובמבר. למה?

לראשונה בשבעים שנה, עושים האמריקנים את הלא יאומן ומטפלים בבעיות השורש של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. ומערכת הביטחון שלנו? שם חוששים, שהלחץ הכלכלי האמריקאי על הפלסטינים עלול לסכל את הרגיעה... מה זה אומר?

בתקופה הקרובה צרצרינו היושבים באולפני הטלוויזיה יבלבלו לכולנו את המוח על "הגל הכחול הדמוקרטי"- Democratic Blue Wave. אז מה זה בכלל הגל הכחול?

קשה להאמין שדווקא בליבה של הדמוקרטיה הגדולה בעולם תתפתח קנוניה להכשלת הליכים שלטוניים; אבל, דומה שהמציאות עולה על כל דמיון, ואם עלילה כזו הייתה נכתבת לסרט, היא הייתה נפסלת מן הסתם בשל חוסר ההיגיון שבה... אבל למרבה התדהמה, למול עינינו הנדהמות הולכת ונחשפת הפרשה הזו, שעוד תילמד, מן הסתם, שנים רבות... ריכזנו עבורכם את מאמריו של אלעד רזניק בסוגיה זו. קריאה נעימה: