התמיכה הקווירית הפלסטינים נראית מטורללת במבט ראשון אולם יש בה היגיון. הוא גורס כי גם אויבים בנפש יכולים לחבור יחד לשלב ראשון משותף בתוכניתם. השגת השלב הראשון - השמדת ישראל - תיקח זמן רב שבו תוכל כל קבוצה להתעצם כתוצאה מהסולידריות המשותפת. רק אחרי השגת המטרה המשותפת בבוא הזמן, כל קבוצה תתפנה להשגת מטרותיה, על חשבון הקבוצות האחרות.
המושג 'בגידת האינטלקטואלים' מתאר התמכרות של אינטלקטואלים לרעיונות עוועים פוליטיים, והתגייסות לפרוייקט צריבת תודעת ההמונים, לטובת בעלי העוצמה. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות 'בגידת האינטלקטואלים' והשלכותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
'בגידת האינטלקטואלים' ("La Trahison des Clercs") הוא שם נרדף לאלה שנטשו את יושרתם האינטלקטואלית ואת עקרונות המוסר, לטובת אינטרסים מעמדיים ושיקולי עוצמה. פרופ' ניל פרגוסון מאוניברסיטת הארווארד שהוגדר כאחד האינטלקטואלים המשפיעים של זמננו, היטיב להגדיר את הבעיה: "הנזק נעשה, ברגע שפרופסור לוקח על עצמו את תפקיד הפעיל הפוליטי. אז, נחצה הגבול שבין מדע לפוליטיקה!". זה מה שקורה, למשל, בבתי הספר ובאוניברסיטאות בעולם המערבי, וגם בישראל. במקום ללמד איך לחשוב, מלמדים מה לחשוב!
המושג "בגידת האינטלקטואלים" נטבע ב- 1927 על ידי הפילוסוף הצרפתי ז'וליאן בנדה, ביצירתו המכוננת הנושאת שם זה: "La Trahison des Clercs". מאז, הוא משמש שם נרדף לאלה שנטשו את יושרתם האינטלקטואלית ואת עקרונות המוסר, לטובת אינטרסים מעמדיים ושיקולי עוצמה. ישנם רבים כאלה בינינו גם כיום!
