מדינת ישראל שקועה בפרדוקס ממאיר; יש בה פוטנציאל גבוה מאד ומשילות נמוכה מאד. הסיכוי לשנות זאת לא נראה כלל...

התפכחתי. בתור בוחר חופשי יחסית, אני מתכוון לא להצביע או אולי להכניס פתק לבן. אדגיש: התפכחות פוליטית אינה אדישות אזרחית; וההימנעות שלי - או הצבעתי ה'לבנה' - מבטאת נחישות מתמדת להשקיע את עצמי בהליך הדמוקרטי.

מה אפשר ללמוד מההיסטוריה של 47 השנים האחרונות בבחירות לבית הנבחרים? הרפובליקנים מפסידים מושבים באופן חריג, בגלל מה שנתפס בציבור כמועמד חריג ובעייתי: ניקסון בגלל ווטרגייט; וטראמפ בגלל המסגור התקשורתי סביב רוסיהגייט; הדמוקרטים מפסידים מושבים בגלל מדיניות שנתפסת כבעייתית בעיני הציבור. אם זה קלינטון; ואם זה אובאמה. טראמפ הוא החריג היחיד...

ההתמקדות היתרה בשאלת נתניהו היא צונמי של תעמולה, מוכוון להסחת דעת מכל השאלות העיקריות האוחזות בעתיד עם ישראל וגורלו בארץ המובטחת...

הפעלתנות של ממשל ביידן והדמוקרטים בכיווננו מבהירה ,לכל מי שרוצה לשמוע וטורח להקשיב, שהסיכוי להקים ממשלת אחדות בין מרץ משמאל ובנט מימין כשבאמצע לפיד בתמיכת הערבים - שתמנע מעיסוק בנושאי ביטחון וחוץ שנתונים במחלוקת, ושתאריך ימים - אפסי...

הפלונטר הפוליטי והחוקתי שנוצר בעקבות הבחירות העלה מחדש את הצורך בשינוי שיטת הבחירות והממשל...

קשה מאד אמנם להתנבא לגבי תוצאות הבחירות הקרובות; אבל נאמין לתוצאות הסקרים האחרונים; ונחבר אותם - לרמזים, שפולטים המתמודדים; ובעיקר, למערכת ההקשרים שבתוכה מתנהלות הבחירות - אפשר אולי לדבר על כיוון מסתמן. הכיוון כרגע מלמד על סיכוי לשינוי שלטוני!

בבחירות הקרובות הולכים להתנגש חזיתית שני הגיונות. ההיגיון האידיאולוגי של הימין וההיגיון הפוליטי של 'רק לא ביבי'...

ראש המשרד לאבטחת מידע ותשתית בארצות הברית, כריסטופר קרבס, הוא דוגמה נהדרת לאיש ממשל שמתרשל במילוי תפקידו ורוצה להפוך ליקיר המערכת... כל מה שהוא צריך זה לצאת בהצהרה פומבית כזו או אחרת המנוגדת לעמדת הנשיא. מטעמים מקצועיים - כמובן...

"הבחירות הללו הדגימו למרבה הצער שבמרוץ הפוליטי קולם של הבוחרים הפך למטבע עובר לסוחר כאשר כל האמצעים כשרים להשגתו לצורך שליטה פוליטית... ברור כי המועמד וויליאם סטינסון מעורב בתהליכי קבלת ההחלטות שהביאו להחלטה לזייף את טפסי ההצבעה..."