מלחמות על פי טבען מעורבות תמיד במכלול התרבותי הרחב עליו ניצבת מערכת הביטחון של אומה ומדינה. השאלה המקצועית "איך מגנים על הקיום?" קשורה בטבורה לשאלה "בשביל מה מתקיימים?". בלי בירור חברתי משותף בסוגיות יסוד אלה, שאינן רק ביטחוניות, לא תוכל החברה הישראלית להתמודד בהצלחה באיום הקיומי חסר התקדים אליו נקלעה.  

הפעולה ביטאה החלטה ישראלית להיחלץ מההיגיון הצפוי מראש של כניסה למתקפה קלאסית לשטח האויב. מול שאיפת בן גוריון להעברה מהירה של המלחמה לשטח האויב, בנו האיראנים עם חיזבאללה קווי הגנה קשיחים שמקשים מאוד על מימוש השאיפה למעבר מהיר לשטח האויב. יתכן שהיא תידרש וצה"ל מוכן לכך. אבל בינתיים הצליחה ישראל לפעול להעברה מהירה של המלחמה אל שטח האויב בשיטה אחרת שמיצתה ממד חדש בשיטת לחימת הגרילה, ועשתה זאת  בכלים טכנולוגיים שאיש לא חלם עליהם עד כה.

תקיפת הביפרים ב- 17 בספטמבר 2024 פגעה בכבודו של חיזבאאללה והשפילה אותו. זה רע? ממש לא. אחד הפרדוקסים המטורפים ביחסי ישראל והמערב עם האסלאם המודרני הוא, שללא השפלה של הצד האסלאמי, אין לו לגיטימציה דתית להגיע לשלום זמני (הודנה) עם בני החסות, ה'דימי ה'מורדים באסלאם'. להשפלה יש תפקיד חשוב ביחסי האסלאם הרדיקלי עם היהדות והנצרות, כי לפי אמונתם הם אלה שחייבים להשפיל את היהודים והנוצרים, שיכולים לחיות באדמת הקדש מוסלמית רק כבני חסות (דימי), ולשלם מס גולגולת (ג'יזיה) וגם זאת תחת השפלה.