בולט היום לעין, הצורך ברפורמה בניהול 'מגה תיקים', באופן שיחייב את כל הצדדים - ובראשם, עורכי הדין של הצדדים - להתכנס לדיונים רציפים, של חמישה ימי עבודה בשבוע ברצף. רפורמה זו דורשת תיקון חקיקה, שלא יאפשר לצדדים ולבית המשפט, 'לברוח' בלחץ האירועים, למחוזות הנוחים של 'ניהול מדלג' של ההליך. מטבע הדברים, הדבר דורש גם הקצאת משאבי כוח אדם - שיפוטי ואחר - לטובת העניין.
אינני יודע מה אתכם. לי קשה עם התחושה של מעצבי דעת הקהל שלנו (תמורת תגמול שמן...) שאנחנו מטומטמים. אז "בואו לא ניהיה פיתה"... אנחנו ממש לא חייבים להיות. צריך רק לבדוק, לשאול את השאלות הנכונות ולהבין!
מניין נובעת הגישה ה'סלחנית' בבתי המשפט לקטינים, ומהי מטרתה?
חוקי מדינת ישראל מושתתים על עקרונות האמנה לזכויות הילד, הרואה בקטינים עוברי חוק תוצאה של נסיבות. לכן, דרכי טיפול קודמות לדרכי ענישה. החוק מעלה דרכי טיפול מגוונות, על בסיס ההנחה הנ"ל...
כל מקרה שבו בית המשפט מתערב ופוסל מדיניות ממשלית, מאפשרת לפוליטיקאים 'חדשים' נוסח טראמפ להמחיש, את נכונות טיעוניהם - על כך שהפרוצדורה משתלטת על השכל הישר - ולקבל לגיטימציה לפעולות להחלשת הרשות השופטת. האם קרוב היום שבו תשתנה משוואת הכוחות הזו?
