האופן שבו מנהלת ישראל את המשא ומתן הוא יותר ממדאיג. הוא נובע מסדרת טעויות בסיסיות, החל מאי-הגדרת ארגון הטרור כמדינת אויב – שעליה חלים כללי מלחמה, המתאימים יותר למלחמה הנוכחית; המשך בהענקת סיוע הומניטרי ואפילו הכפלתו באופן חד-צדדי, ללא כל תמורה תואמת של שחרור חטופים; בהיעדר תגובה בין-לאומית להפרת ההסכם להעברת התרופות לחטופים, ועד מתן ההיתר לחמאס, להשתלט על מנגנון חלוקת האספקה לתושבי הרצועה. כל אלה יאריכו את המלחמה ואת עלותה בחיי הלוחמים.